“צה”ל מסטול-חזבאללה צלול”: השלכות אפשריות של לגליזציה של סם הקנאביס על צה”ל
1. במציאות הישראלית בה האיום הקיומי החיצוני הוא נתון יסוד רלוונטי, אין מנוס מדיון בדבר השלכות אפשריות של לגליזציה של סם הקנאביס על חוסנו של צה”ל למלא את משימותיו אל מול האיומים הקיימים בפני מדינת ישראל.
2. במובן הזה מדינת ישראל אינה קנדה, אורגוואי או מדינות (states) בארצות הברית, שהחליטו לנסות לגליזציה של סם פסיכואקטיבי ממכר על תושביהן בשנים האחרונות. לכל הדעות, מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה מפקדים, לוחמים וטייסים ניצבים בחזית מול איומים חיצוניים, כשהם תחת השפעת סם הקנאביס.
3. בשנים האחרונות צה”ל משקיע מאמצים בלתי מבוטלים בניסיון למנוע זליגה של סם הקנאביס אל בין שורותיו, ובכלל זה הקמת צוות ברמה מטכ”לית(!) ע”י הרמטכ”ל הנוכחי, שיתווה את אופן ההתמודדות עם האתגרים שמציב סם הקנאביס כבר כיום בפני הצבא.
4. עם זאת, דיווחים שונים בדבר שימוש בסם הקנאביס מצד חיילים בשירות מילואים ואף סדיר מופיעים בכלי התקשורת מעת לעת ודיווחים נוספים מגיעים לחברי העמותה מחיילים משוחררים המצויים בטיפולי גמילה[1], וזאת למרות שהשימוש בסם הקנאביס עדיין מוגדר בחוק כאסור, בלתי לגיטימי והצבא אף פועל כנגדו באופן נחרץ משפטית והסברתית.
5. להמחשת חומרת המצב כבר כיום: במרץ 2021 פורסם על עלייה משמעותית בהיקפי השימוש בשורות הצבא הסדיר כולל בקרב חיילי שייטות הים, טייסות חיל האוויר, ואף לוחמים המוצבים בגבולות עזה ולבנון, ובכלל זה אודות לוחם לפני שחרור ששימש כסוחר סמים בין החיילים המוצבים בגבול עזה(!). המצב החמור אילץ את צה”ל לשנות את אופן ההתמודדות שלו בהתפשטות נגע השימוש בסם בקרב שורותיו, וזאת בין היתר באמצעות אימוץ סנקציות חדשות של שלילת מענקי שחרור וביטול מענק לוחם[2].
6. כשצה”ל מהווה בבואה של השינויים החלים בחברה האזרחית בישראל, ברור שכל מהלך הטומן בתוכו מתן לגיטימציה לסם פסיכואקטיבי ממכר, שהשימוש בו צפוי להתרחב בקרב הציבור הרחב בשנים הקרובות, אם תתרחש לגליזציה, עלול להוביל בסבירות גבוהה להגדלת השימוש בסם בהיקף נרחב גם בקרב חיילי הצבא, וזאת גם אם יוגבל בחוק השימוש בסם לגיל 21 ומעלה.
7. יתר על כן, הצפי האמור להגברת השימוש בסם קנאביס בין שורות הצבא קשור באופן ישיר גם אל הצפי בדבר העלייה הצפויה בשימוש בקרב בני הנוער, וזאת במציאות בה אוכלוסיית הבגירים במדינה (מגיל 21 ומעלה) תתייחס אל סם הקנאביס כחומר לגיטימי ובעל סיכונים אפסיים, כפי שצפוי שיתרחש עקב הלגליזציה של הסם.
כאן יש להבהיר מהו המצב כיום: לאור הנתון בדבר 2,000 בני נוער הנמצאים כיום בטיפולי גמילה מקנאביס במוסדות שונים של משרד העבודה והרווחה, הרי שיש להניח כי ישנם 12,000 בני נוער נוספים, המשתמשים בסם באופן קבוע ללא כל טיפול מצד גוף כלשהו[3], וזאת לצד בני נוער אחרים, שהתנסו בשימוש בו בתיכון ואינם משתמשים בו באופן קבוע, אולם לא רואים פסול בשימוש מזדמן בו. רובם של בני נוער אלה מתגייס לצה”ל בתום לימודיו, כך שאחוז לא מבוטל מכל מחזור גיוס חדש לצבא מביא את הרגלי השימוש הבעייתיים כנ”ל בסם ישירות לתוך הצבא הסדיר וזאת בהיקף נרחב. במלים פשוטות: כשתופעת השימוש בסם מתחילה עוד בגיל תיכון, אין פלא שצה”ל מתקשה למנוע את השימוש בקרב אותם חיילי סדיר שכבר התנסו בסם וחלקם אף התמכר לו. ברור לחלוטין כי אף אם הלגליזציה של הסם תוגבל לגיל 21 ומעלה, המצב הבעייתי הנ”ל הקיים כבר כיום בקרב בני הנוער, המתגייסים לשירות סדיר, יוחמר.
8. בהקשר זה ראוי לשים לב לתופעה לפיה בני נוער, המתגייסים לשירות הסדיר צה”ל, מתנסים לראשונה בעישון סיגריות (טבק) דווקא בעת שירותם בסדיר[4], כך שעצם השירות הצבאי משמש גורם מדרבן להתנסות בעישון טבק, וזאת למרות שנזקי עישון הטבק וההתמכרות הקשה אליו ידועים לכל ומוקעים חדשות לבקרים. לא מן הנמנע, כי תופעה זו בקרב חיילי הסדיר תתחלף ב- “טרנד” חדש, “בריא יותר” לכאורה, של התנסות בסם הקנאביס, במיוחד נוכח הלגיטימציה הרבה הצפויה בשימוש בסם זה (לאחר לגליזציה שלו), ובניגוד למוסכמה הרווחת בציבור בדבר חוסר הלגיטימציה של השימוש בטבק כאמור לעיל.
9. צה”ל יאלץ להשקיע מאמצים רבים בניסיון למנוע את זליגת הסם אל בין שורותיו, אבל ספק אם הדבר יעלה בידיו במציאות החברתית הצפויה לאחר לגליזציה. הסיכון האמור הוא הסיבה שצה”ל מביע התנגדות לכל מהלך של לגליזציה של סם הקנאביס, אף אם המהלך יוגבל לגיל 21 ומעלה.
[1] ראה כתבה מיום 22.10.16 באתר ynet תחת הכותרת “מסטולים בטנק – וידוי סמים במילואים”. בכתבה זו הובאו עדויות לשימוש מילואמניקים בקנאביס, לרבות כאלה שהגיעו לאימון טנקים כשהם מסוממים, דבר שהוביל לתאונות בנהיגת הטנקים בידי אותם חיילי מילואים (ראה קישור: 4866918,00.html.http://www.ynet.co.il/articles/0,07430,L-).
בדיווחים שונים נמסר לחברי העמותה כאן על שימוש בגדודים של צנחנים, גולני, כפיר, תותחנים, שריון או חיילי נח”ל (המשתמשים בסם הנשלחים לעמדות שמירה בעת ביקורת סמים), על אחוזי שימוש גבוהים (70-80%) בקרב יחידות עורפיות, על שימוש מצד סגן מפקד סטי”ל וכדומה.
[2] ראה כתבה מיום 1.4.21 באתר ynet תחת הכותרת: “ביטול מעמד לוחם ופגיעה במענקי השחרור: העונשים החדשים בצה”ל על עבירות סמים”. (קישור: https://www.ynet.co.il/news/article/rJTS3e7Bu).
[3] האומדן האמור מבוסס על הניסיון בעולם לפיו רק כ- 15% בממוצע מהמכורים לסם פונים לקבלת טיפול.
[4] לפי “דוח שר הבריאות על העישון בישראל לשנת 2019” (מאי 2020), עמ’ 9: “הגיל הממוצע (בשנים) להתחלת עישון סיגריות במרואיינים המעשנים בהווה או במרואיינים שעשנו בעבר היה 18.4 בגברים יהודים ו- 20 בנשים יהודיות”. ראה: https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2019.pdf
 | תשובההעברה |