נתונים אודות תחלואת סם הקנאביס במדינת ישראל

(1). היקף השימוש בסם הקנאביס בישראל – בגירים ובני נוער

1. מדינת ישראל כיום היא המדינה עם היקף השימוש בסם הקנאביס הגבוה ביותר בעולם!

המצב בישראל כה חמור, שהיקף השימוש בקרב המדינה השנייה בעולם עם השימוש הנרחב בסם הקנאביס (צכיה) עומד על כמחצית(!) מהשימוש במדינת ישראל.

2. יודגש, שעד שנת 2011 הנתונים בדבר היקפי השימוש לא היו כה חמורים, אולם בעשור האחרון חל סחף אדיר בהיקף השימוש, סחף שיש לייחס אותו בראש ובראשונה לתפוצה הנרחבת של השימוש בקנאביס לצרכים רפואיים, כפי שיפורט בחלק ה (5) להלן בהרחבה, וזאת לצד שורה של סיבות נוספות.

3. לפי הסקר האפידמיולוגי של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול משנת 2016^[1]:

3.1. 31%-39% מהבגירים הגברים בגילאי 18-40 באותה שנה דיווחו על שימוש קבוע בסם (שימוש של פעם בחודש האחרון, לפחות)^[2].

3.2. 27% מהבגירים בגילאי 18-65 באותה שנה דיווחו על שימוש בסם של פעם אחת בשנה לפחות, דהיינו מעל ל- 1 מיליון איש^[3].      

3.3. 37.5% מקרב מבוגרי צעירים בני 18-40 דיווחו על שימוש בקנביס של פעם אחת בשנה לפחות.

4. מסקר שנערך בקרב 100 מטפלים (מהמגזר הפרטי, הציבורי או משניהם יחדיו) בכלל סוגי ההתמכרויות בישראל באפריל 2021 אודות סוגי ההתמכרויות הנפוצים בקליניקות בישראל תחת אחריותם, עלו הנתונים הבאים^[4]:

מין – 2.7% ; תרופות מרשם – 15%; הימורים – 9.4%; קוקאין – 9.5%; אלכוהול – 10.6%; קנאביס – 44%.

הפער האדיר בין מספר מכורי הקנאביס המדווחים לפי הסקר הנ”ל לבין יתר סוגי ההתמכרויות מעיד הן על היקף השימוש האדיר בחברה הישראלית בסם כמו גם על הנזקים החברתיים והכלכליים הנלווים לאותו שימוש נפוץ.

5. מסקרים בקרב בני נוער, שהתקיימו בשנים 2011, 2014 ו- 2019, התגלתה הכפלה(!) בהיקף של התנסות כלשהי של תלמידי כיתות י’-יב’ (ממוצע מגזר ערבי ויהודי) בסם הקנאביס: 6.2% בשנת 2011; 10.2% בשנת 2014; 11.9% בשנת 2019.

גם בבדיקת תפיסת המסוכנות של הסם בקרב תלמידי י’-יב’ התגלתה קפיצה משמעותית בתפיסת אי המסוכנות (סיכון נמוך או אין סיכון בכלל) בשימוש בסם: 14.8% בשנת 2011; 19.3% בשנת 2014; 21.7% בשנת 2019.

6. ביטוי אפשרי להחמרת שיעור השימוש בקרב בני נוער עולה מנתוני המשטרה, לפיהם בשנים האחרונות חל גידול משמעותי במספר תיקי החקירה שנפתחו בגין עבירות סמים בהם החשוד קטין: 2,409 תיקים בשנת 2015; 3,232 תיקים בשנת 2016; 3,861 תיקים בשנת 2017; 4,143 תיקים בשנת 2018; 4,078 תיקים בשנת 2019.

מדובר בגידול של כ- 69%(!) בתוך 3-4 שנים בלבד. יש להניח כי שיעור משמעותי, אך לא מוחלט, מהתיקים הנ”ל מתייחסים לשימוש בקנאביס, שזמינותו ונפיצותו בישראל הלכו והתרחבו בשנים האחרונות בקרב בני נוער כמו גם כמו גם הלגיטימיות של השימוש בו^[5].

(א) העתק מכתב התשובה של הממונה על חופש המידע במשטרת ישראל מיום 6.8.2020 מצ”ב כנספח ב‘ למדריך זה.

7. עם זאת, יש לציין שאף כי בישראל שיעור השימוש בנוער אמנם הולך ועולה בשנים האחרונות, אולם הוא עדיין נמוך יחסית להיקפי השימוש בקרב בגירים. להבדיל, במדינות מערביות היקפי השימוש בקרב מתבגרים דומים לאלו של בגירים: בארה”ב יש מדינות בהן כ – 35.7% מתלמידי יב’ משתמשים בקנביס^[6].

(2). היקף מטופלי סם הקנאביס במסגרות תחלואה כפולה תחת אחריות משרד הבריאות

8. חלק נכבד מהטיפול של מערך בריאות הנפש במשרד הבריאות בנפגעי סמים בישראל מתבצע במחלקות פסיכיאטריות/מסגרות לתחלואה כפולה, הממוקמות בבתי חולים לבריאות הנפש^[7] ובבתי חולים ציבורים. מחלקה לתחלואה כפולה היא מסגרת, במימון ישיר של משרד הבריאות, המיועדת לטפל בבעלי הפרעות פסיכיאטריות, כמפורט בפרק ד1 לעיל, הסובלים מהתמכרות לחומר פסיכואקטיבי.

9. בדומה למדינות אחרות^[8], רוב מוחלט של המטופלים במחלקות לתחלואה כפולה בישראל מאושפזים על רקע של שימוש לרעה בסם הקנאביס (אם בגין שימוש בסם זה בלבד או בשילוב עם חומרים פסיכואקטיביים אחרים, כגון אלכוהול ואופייטים). ברור לחלוטין כי סם הקנאביס הוא הגורם המרכזי (בשיעור ניכר לעומת חומרים פסיכואקטיביים אחרים) לאשפוזים במחלקות לתחלואה כפולה.

10. להלן נתוני תחלואה כפולה (קבלות לאשפוז + ימי אשפוז) בשנים 2010-2020 על רקע של שימוש בקנאבינואידים (12F) במדינת ישראל תוך השוואתם אל נתוני תחלואה כפולה על רקע של השמוש בסם פסיכואקטיבי חוקי ונפוץ יותר – אלכוהול (10F), וזאת לצד נתוני המאושפזים בתחלואה כפולה תחת הגדרה כללית של “שימוש בסם כלשהו” (19F) ובהשוואה אל כלל מספר הקבלות וימי האשפוז באותן מסגרות^[9]:

:

שנה	סה”כ ימי אשפוז	f10	אלכוהול	f12	קנבינואידים	f19	סם כללי
N	%	N	%	N	%
2010	1,291,036	10,483	0.8%	3,278	0.3%	17,858	1.4%
2011	1,284,952	10,657	0.8%	4,336	0.3%	17,613	1.4%
2012	1,297,479	8,715	0.7%	5,068	0.4%	21,916	1.7%
2013	1,260,438	9,723	0.8%	5,760	0.5%	29,544	2.3%
2014	1,250,385	11,688	0.9%	8,086	0.6%	47,963	3.8%
2015	1,253,320	11,764	0.9%	8,416	0.7%	57,063	4.6%
2016	1,229,407	15,868	1.3%	17,027	1.4%	85,142	6.9%
2017	1,223,206	23,260	1.9%	28,467	2.3%	127,148	10.4%
2018	1,214,079	26,597	2.2%	32,155	2.6%	142,122	11.7%
2019	1,211,778	25,801	2.1%	35,765	3.0%	166,626	13.8%
2020	1,119,313	23,630	2.1%	37,899	3.4%	158,426	14.2%
שנה	סה”כ קבלות לאשפוז	f10	f12	f19
N	%	N	%	N	%
2010	20,883	426	2.0%	108	0.5%	567	2.7%
2011	21,093	369	1.7%	145	0.7%	563	2.7%
2012	21,903	328	1.5%	168	0.8%	671	3.1%
2013	21,679	339	1.6%	174	0.8%	895	4.1%
2014	22,106	406	1.8%	235	1.1%	1,457	6.6%
2015	22,516	400	1.8%	295	1.3%	1,450	6.4%
2016	23,375	433	1.9%	437	1.9%	1,917	8.2%
2017	23,883	671	2.8%	815	3.4%	3,175	13.3%
2018	23,971	768	3.2%	985	4.1%	3,479	14.5%
2019	23,981	714	3.0%	1,094	4.6%	3,793	15.8%
2020	22,425	604	2.7%	1,208	5.4%	3,560	15.9%

שנה	סה”כ ימי אשפוז	f10	אלכוהול	f12	קנבינואידים	f19	סם כללי
N	%	N	%	N	%
2010	1,291,036	10,483	0.8%	3,278	0.3%	17,858	1.4%
2011	1,284,952	10,657	0.8%	4,336	0.3%	17,613	1.4%
2012	1,297,479	8,715	0.7%	5,068	0.4%	21,916	1.7%
2013	1,260,438	9,723	0.8%	5,760	0.5%	29,544	2.3%
2014	1,250,385	11,688	0.9%	8,086	0.6%	47,963	3.8%
2015	1,253,320	11,764	0.9%	8,416	0.7%	57,063	4.6%
2016	1,229,407	15,868	1.3%	17,027	1.4%	85,142	6.9%
2017	1,223,206	23,260	1.9%	28,467	2.3%	127,148	10.4%
2018	1,214,079	26,597	2.2%	32,155	2.6%	142,122	11.7%
2019	1,211,778	25,801	2.1%	35,765	3.0%	166,626	13.8%
2020	1,119,313	23,630	2.1%	37,899	3.4%	158,426	14.2%
שנה	סה”כ קבלות לאשפוז	f10	f12	f19
N	%	N	%	N	%
2010	20,883	426	2.0%	108	0.5%	567	2.7%
2011	21,093	369	1.7%	145	0.7%	563	2.7%
2012	21,903	328	1.5%	168	0.8%	671	3.1%
2013	21,679	339	1.6%	174	0.8%	895	4.1%
2014	22,106	406	1.8%	235	1.1%	1,457	6.6%
2015	22,516	400	1.8%	295	1.3%	1,450	6.4%
2016	23,375	433	1.9%	437	1.9%	1,917	8.2%
2017	23,883	671	2.8%	815	3.4%	3,175	13.3%
2018	23,971	768	3.2%	985	4.1%	3,479	14.5%
2019	23,981	714	3.0%	1,094	4.6%	3,793	15.8%
2020	22,425	604	2.7%	1,208	5.4%	3,560	15.9%

11. ניתוח הנתונים בטבלאות המובאות לעיל מוביל למסקנות הבאות בכל הנוגע להיקפי התחלואה הנפשית (תחלואה כפולה) בקרב משתמשי סם הקנאביס במערך בריאות הנפש של משרד הבריאות:

11.1. מספר הקבלות לאשפוזים בתחלואה כפולה על רקע של שימוש בסם הקנאביס הגיע בשנת 2020 לשיא חדש: כ- 1,200 – 4,700 מקרים^[10]!

11.2. מספר הקבלות לאשפוזים בתחלואה כפולה על רקע של שימוש בסם הקנאביס נמצא בעלייה קבועה מזה עשור, עם קפיצה משמעותית בשנת 2017, ושיא של קבלות לאשפוזים בשנת 2020 במספר שהוא פי 7-10 לעומת מספר הקבלות בשנת 2010.

11.3. מספר הקבלות לאשפוזים על רקע שימוש בסם הקנאביס מהווה, ככל הנראה, כ- 1/5 ממספר כלל הקבלות לאשפוזים במוסדות בריאות הנפש במדינת ישראל ומספר ימי האשפוז מהווה, ככל הנראה, כ- 1/6 מכלל ימי האשפוז במוסדות בריאות הנפש במדינת ישראל. מדובר בהוצאה כספית לא מבוטלת על תקציב בריאות הנפש במשרד הבריאות.

11.4. מספר הקבלות לאשפוזים על רקע שימוש בסם הקנאביס הוא, לכל הפחות, כפול(!) ממספר הקבלות על רקע שימוש באלכוהול, למרות שהאחרון הרבה יותר נפוץ בשימוש, ככל הידוע.

11.5. גם סך ימי האשפוז על רקע שימוש בסם הקנאביס הוא, לכל הפחות, גבוה פי 1.6 מסך ימי האשפוז על רקע שימוש באלכוהול.

11.6. בעוד שמספר הקבלות לאשפוזים על רקע שימוש באלכוהול במהלך העשור היה יציב פחות או יותר, למעט קפיצה מוגבלת בשנת 2017, הרי שמספר מספר הקבלות לאשפוזים בתחלואה כפולה על רקע של שימוש בסם הקנאביס עלה משנה לשנה באופן משמעותי, כשבין שנת 2016 לשנת 2017 חלה אף הכפלה.

12. יש להדגיש, כי הנתונים לעיל, בדבר הגידול האדיר בתחלואה כפולה בישראל בגין שימוש בסם הקנביס ושיעורו הגדול מבין כלל המאושפזים במערך בריאות הנפש, אינו כולל שתי קבוצות נוספות של נפגעי סם הקנאביס בישראל, המטופלים במערך בריאות הנפש של משרד הבריאות, כדלקמן:

12.1. הלוקים בתחלואה כפולה שאינם מאושפזים כבר במחלקות לתחלואה כפולה, אלא מטופלים במסגרות חיצוניות: מרפאות לבריאות הנפש בקהילה, יחידות עירוניות וקהיליות טיפוליות לגמילה מסמים). מדובר באוכלוסיה המיוצבת מבחינה פסיכיאטרית שאינה זקוקה לאשפוז, אך עדיין נמצאת בתהליך שיקומי ארוך של טיפול וגמילה.

לפי הערכה, מספרם של מטופלים אלה נאמד, לכל הפחות, בעוד כ- 10,000(!) מטופלים^[11], כך שסך המטופלים בתחלואה כפולה במדינת ישראל על רקע של שימוש בסם הקנאביס כיום עומד, לפחות, על כ- 13 אלף מטופלים.

12.2. מאושפזים במצב פסיכוטי ראשוני על רקע של שימוש בסם הקנאביס, המצויים באשפוזם הראשון עוד בטרם קיבלו אבחנה מלאה כתחלואה כפולה.

13. החל מתחילת שנות האלפיים ישנה מגמה של גידול בהיקפי מטופלי תחלואה כפולה לעומת כלל המטופלים תחת אחריות משרד הבריאות, וזאת גם במסגרות הטיפול האישפוזיים והפוסט אשפוזיים. שם הקנאביס נמצא כחומר פסיכואקטיבי מרכזי המעורב בשינוי מגמה זו. היום בכלל מסגרות האישפוז כשליש מן המאושפזים לוקים בתחלואה כפולה, כאשר הקנביס מעורב בקרב למעלה מ 66%(!) ממאושפזים אלו. לעומת זאת, במסגרות הפוסט אשפוזיים היעודיים לתחלואה כפולה אחוז המטופלים המכורים לסם הקנאביס הינו למעלה מ- 75%(!).

14. יתר על כן, במהלך 20 השנים האחרונות ניכר שינוי באופייה של אוכלוסיית המטופלים במסגרות הטיפול לתחלואה כפולה: בעבר רוב המטופלים הגיעו לאשפוז לאחר תהליך הדרגתי של התדרדרות מנטלית אשר הוביל להתפרצות הפרעה פסיכיאטרית, כך שבעת התפרצות ההפרעה הנפשית אותם מטופלים היו ברובם מוכרים קודם לכן ע”י משרד הבריאות.

לעומת זאת, בעשרים השנים האחרונות חלק ניכר מן המטופלים הם צעירים בגילאי 20-50, שהגיעו לאשפוז באופן פתאומי ובעלי רקע תפקודי עשיר יותר ביחס לאוכלוסיה שאפיינה מסגרות אלו לפני שנת 2000.

שינוי מהותי זה באופיה של אוכלוסיית המטופלים במסגרת התחלואה הכפולה קשור באופן ישיר לשימוש בסם הקנאביס, כגורם מדרבן ומאיץ של התפתחות הפרעות נפשיות באופן פתאומי אצל אותם צעירים.

15. מאפיין ייחודי נוסף של אוכלוסית התחלואה הכפולה הוא כי התפרצותם של מצבים פסיכוטיים בקרב אוכלוסייה זו על רקע שימוש בסם הקנאביס אינה מובילה באופן מיידי למצב של מחלת נפש כרונית (סכיזופרניה), אלא ישנו חלון הזדמנויות בין האשפוז ראשון לאשפוז השלישי לעצור את ההחמרה במצבם. במידה וינקטו צעדי גמילה ושיקום נמרצים בחלון ההזדמנויות האמור, ישנו סיכוי מהותי לסייע לחלק נכבד^[12] מן המטופלים לקטוע את המעגל ההרסני בו הם נמצאים של שימוש בסם הקנאביס – מצב פסיכוטי – אשפוז פסיכיאטרי וחוזר חלילה. לעומת זאת, במידה שאותם נפגעי סם הקנאביס לא יזכו לטיפול גמילה אפקטיבי בשלב מוקדם, יגדל הסיכוי שהתמשכות השימוש בסם הקנאביס יגרום להישנות אשפוזים פסיכיאטריים ולהחמרת המצב הפסיכיאטרי עד למצב בו המטופל מגיע למצב בלתי הפיך ומוגדר כסכיזופרן ללא תלות בשימוש בסם כלל.

כבר כיום, מחלקות התחלואה הכפולה במדינת ישראל נמצאות מעל ומעבר למיצוי מקסימלי שלהן, כך שאחוז נכבד מהאוכלוסייה הנ”ל אינו מקבל את היקף הטיפול הראוי ובחלון ההזדמנויות הנ”ל, כך שמצבו הולך ומתדרדר למצב בלתי הפיך של סכיזופרניה. מטופלים אלה מוגדרים בחוק כ- “נכים” הזכאים לקצבאות נכות של המוסד לביטוח לאומי למשך כל ימי חייהם.

(3). היקף מטופלי סם הקנאביס במסגרות גמילה של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

16. מעבר למטופלים בתחלואה כפולה שבאחריות משרד הבריאות כאמור בחלק הקודם, קיימת קבוצה נפרדת ונוספת של מטופלים להם אחראי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (להלן – “משרד הרווחה“).

17. היחידה הרלוונטית במשרד הרווחה לטיפול והתמודדות עם תחלואת הקנאביס היא השירות לטיפול בנפגעי התמכרויות (להלן – “השירות“), האחראי לטיפול בנפגעי התמכרויות משלב האיתור והזיהוי ביחידות לטיפול בהתמכרויות ברשויות המקומיות; דרך שלב הטיפול במסגרות טיפול מגוונות, וכלה בשלב השיקום. כיום, השירות נותן מענה טיפולי ארצי למבוגרים, למבוגרים-צעירים (גילאי 18-25) ולבני נוער המצויים על רצף השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים או על רצף ההתמכרויות ההתנהגותית.

18. חלק א’ לפרק 4 לדוח העשור (2009-2018) של משרד הרווחה (להלן – “דוח העשור“) מרכז את הנתונים בדבר פעילות השירות בכל הנוגע ל- “אנשים על רצף השימוש בסמים, אלכוהול והימורים”.

(ב) העתק חלק א’ לפרק 4 לדוח העשור (2009-2018) של משרד הרווחה מצ”ב כנספח ג‘ למדריך זה.

להלן הנתונים הרלוונטים מתוך דוח העשור האמור לגבי תחלואת הקנאביס:

18.1. נכון לשנת 2018, הסם עם מספר המכורים הגבוה ביותר אליו, שטופלו במסגרות השירות ברחבי הארץ, הוא סם הקנאביס – 3,966 מטופלים, ובצירוף מספר מטופלי ההתמכרות ל- “הקנאביס לשימוש רפואי” (32 מטופלים), הרי שמספר המכורים לסם מגיע לכ- 4,000 מטופלים^[13] – המהווים 26% מכלל המטופלים (15,067 מטופלים).

המגמה הברורה של קצב גידול מתמיד ורחב במספר מכורי הקנאביס, המטופלים במסגרות השירות, נמשך גם בשנת 2019 (6,000 מטופלים) וגם בשנת 2020 (עד אוקטובר) – כשמספר המטופלים במסגרות השירות כבר הגיע לכ– 7,400 מטופלים(!)^[14].

18.2. בשנת 2018 מספר מטופלי ההתמכרות לסם הקנאביס בשירות עקף את מספר מטופלי ההתמכרות לאלכוהול (3,475 מטופלים), וזאת למרות שהיקף השימוש המדווח (לשנת 2016) של אלכוהול בקרב הציבור הבוגר (75% מבני 18-65 דיווחו על שימוש של פעם אחת לפחות בשנה החולפת) גדול פי כמה וכמה מהיקף השימוש בקנאביס (27% מבני 18-65 דיווחו על שימוש על פעם אחת לפחות בשנה החולפת)^[15].

18.3. מספר מטופלי ההתמכרות לסם הקנאביס בשירות עולה על כלל מטופלי כל סוגי ההתמכרויות האחרות (שאינם אלכוהול) גם יחד.

19. מעבר לכך, ראוי לשים לב גם לנתונים הסטטיסטיים הכללים (הרלוונטים לכל סוגי תחלואת ההתמכרויות הקיימים), הבאים מתוך דוח העשור של השירות:

19.1. כ-%80 מהמטופלים במסגרות השירות הם גברים, רובם מבוגרים בגילאי 26 ואילך^[16].

19.2. מבין 15,067 המטופלים בשנת 2018, כ- 4,600 היו בני נוער (12-18) שקיבלו טיפול במסגרות שונות יעודיות של השירות^[17].

19.3. 17% מהמטופלים בשירות בשנת 2018 השלימו בהצלחה את הטיפול במסגרות השונות; %54 ממשיכים בטיפול כמתוכנן, אולם כ-%29 נושרים מהטיפול בשל סיבות אישיות, משפחתיות, קשיי הסתגלות וקשיים כלכליים^[18].

19.4. הטיפול במטופלים (מכל הסוגים) הוא ממושך מאד – רוב המטופלים במסגרות השונות של השירות מטופלים במשך 2-3 שנים^[19].

ברור שהנתון האמור בדבר משך הטיפול הוא בעל השלכות כלכליות בלתי מבוטלות מבחינת עלויות תקציב ונזקים כלכליים נלווים, שכרגע קשה לאמוד אותן. עלויות אלה מועצמות אם מביאים בחשבון את היקף הנשירה המשמעותי כאמור לעיל (29%) מבין המטופלים, דבר המהווה, בפועל, הוצאת כספי ציבור לריק בהיקף בלתי מבוטל.

19.5. בעשור האחרון תקציב השירות לטיפול באנשים עם התמכרויות גדל מעל לפי 2(!), זאת בעקבות “הצרכים שעלו מהשטח”: מ- 33 מיליון בשנת 2009 ל- 78 מיליון בשנת 2018^[20] .

ה (4). היקף המכורים בישראל לסם הקנאביס

20. ככל הידוע, אין נתון רשמי בדבר היקף המכורים לסם הקנאביס בישראל, אלא אומדנים והערכות משוערים בלבד.

21. לפי אומדן של השירות במשרד העבודה והרווחה, נכון לשנת 2020, מספר המכורים לסם בישראל (מטופלים ובלתי מטופלים) עמד על כ- 45 אלף^[21].

22. לפי הערכת משרד הרווחה לשנת 2018, ישנם 120 אלף מכורים לכלל סוגי סמים והאלכוהול גם יחד וכי 80% מכלל המכורים בישראל אינם מטופלים כלל בשירותי הרווחה והבריאות בישראל^[22]. מאחר שסם הקנאביס הוא הסם הנפוץ ביותר במדינת ישראל (לאחר אלכוהול), ושיעור המטופלים בו בכלל המסגרות של השירות להתמכרויות במשרד הרווחה עומד על 26% מכלל המטופלים, כאמור לעיל, הרי שניתן לאמוד באופן גס וכוללני את היקף המכורים לקנאביס בישראל על 31 אלף מכורים.

במאמר מוסגר, מדיווחים שונים למחברי מדריך זה מפעילים במסגרות שונות של גמילה וטיפול בתחלואת הסמים בקהיליה עולה כי אחוז המטופלים על רקע של שימוש בסם הקנאביס מבין כלל המטופלים באותן מסגרות גבוה באופן משמעותי מ- 26%^[23].

23. אומדן גבוה בהרבה מתקבל על בסיס ממצאי הסקר האפידמיולוגי של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול משנת 2016, שאוזכר לעיל, לפיהם 27% מהבגירים בגילאי 18-65 באותה שנה דיווחו על שימוש בסם של פעם אחת בשנה לפחות^[24], כך שמדובר על כ- 1.3 מיליון אזרחים בגילאים אלה (מתוך אוכלוסיה של כ- 4.8 מליון אזרחים), שהשתמשו באותה שנה. לפי נתון זה ובהתחשב באחוז המתמכרים המוכר בעולם לסם הקנאביס (9%), ניתן לאמוד את מספר המכורים הבגירים (או מפתחי “התלות”) לסם הקנאביס בישראל סביב ה- 115 אלף איש(!) (נכון לשנת 2016).

24. לסיכום ביניים, לפי האומדנים הנ”ל, מספר המכורים לקנאביס בישראל נע בין 31 אלף לבין 115 אלף איש.

---

^[1] י. הראל-פיש, י. האזרחי (2017) , השימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל, המחקר האפידמיולוגי הארצי לשנת 2016 ., ירושלים, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול.

^[2]  מדובר במדד מקובל בקרב החוקרים בעולם המוצג כ- “שימוש פעם בחודש האחרון לפחות”, המעיד בעצם על שימוש קבוע בסם.

^[3]  לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר בני ה- 18-65 בישראל בשנת 2016 היה כ- 4.8 מיליון איש. עם זאת, יש לציין כי המדד של שימוש של “פעם אחת בשנה לפחות” הוא ברמה של “התנסות” בלבד ולכן על אף שהנתון חמור יחסית לנתונים מקבילים בעולם, עדיין חומרתו מוגבלת לעומת מדד של “שימוש של פעם בחודש האחרון”, המעיד על שימוש קבוע כאמור לעיל.

^[4] תוצאות סקר 2021 – התמכרות בחדר הטיפול, המרכז הישראלי להתמכרויות. ראה אתר המרכז:

^[5]  ראה הערה 60 לעיל. לפי נתוני המחקר, השימוש בסמים מסוגים אחרים בקרב תלמידי י’-יב’ נמוך משמועותית יחסית לעומת היקף השימוש בסם הקנאביס, למעט בקרב תלמידי המגזר הערבי, אולם בקרב המגזר הערבי חלה ירידה משמעותית בשיעור הצריכה של סמים שאינם קנאביס בין השנים 2014 ל- 2019. נתונים אלה תומכים בטענה כי הגידול בתיקי החקירה המשטרתיים קשורים לסם הקנאביס.

^[6] NIDA, Monitoring the future 2019

^[7] לצד המחלקות לתחלואה כפולה, בתי החולים הממשלתיים לבריאות הנפש מתפעלים מחלקות אחרות לטיפול בכל מגוון הבעיות הנפשיות הנפוצות בחברה ללא מעורבות של סמים.

^[8] Psychotic disorder and Cannabis use: Canadian hospitalization trends, 2006-2015

^[9]  הטבלאות והגרפים נמסרו ישירות למחברי מדריך זה ממחלקת תחום, תכנון ובקרה במשרד הבריאות ביום 18.7.21 והם הועתקו כפי שהם לתוך מדריך זה.

^[10]  מאחר שרבים מהדיווחים על שימוש בסם הקנאביס מוגדרים על ידי הרופאים תחת 19F (שימוש כללי בסמים), הרי שיש לחבר את נתוני ה- 19F לנתוני 12F על מנת לקבל אומדן בקירוב על היקף השימוש בסם הקנאביס בקרב המאושפזים בתחלואה כפולה במדינת ישראל. מתוך זהירות בלבד הנתון המספרי הוגדר בטווח מינימום וטווח מקסימום. ככל הנראה מדובר על מספר אלפי נפגעים בשנת 2020.

^[11]  המכון הירושלמי לתחלואה כפולה מדווח על פניות אליו לקבלת טיפול מצד כ- 3,000 מטופלים שסיימו אשפוז במחלקות לתחלואה כפולה בשנת 2019 (וזאת לצד כ- 1,200 מכורים ללא תחלואה נפשית) וכ- 2,500 מטופלים בשנת 2020 (עד לנובמבר). אף אם נתבסס על הנתון הנמוך – 2,500 “יוצאי” מחלקות לתחלואה כפולה – אותם נחשיב “כמייצגי” איזור ירושלים רבתי בלבד (על כל הישובים הסמוכים כולל גוש עציון, מודיעין  ובית שמש) המהווה כ- 1/6 מאוכלוסיית המדינה, הרי שנגיע לנתון לפיו נכון לשנת 2020 קיימים בכל הארץ כ- 15,000 “יוצאי” מחלקות לתחלואה כפולה הפונים לקבלת טיפול במסגרות המשך שונות. לפי נתוני משרד הבריאות לשנת 2019, כאמור בסעיף הקודם, כ- 3,400 מאושפזים מתוך 5,160 מאושפזים (66%) בכל המחלקות לתחלואה כפולה בארץ, התקבלו על רקע של שימוש בסם הקנאביס. ישום אחוז זה על המספר של 15 אלף “יוצאי” כלל מחלקות תחלואה כפולה בארץ, מוביל למספר של כ- 10 אלף מטופלים “יוצאי” מחלקות לתחלואה כפולה עם רקע של שימוש בקנאביס כיום ברחבי הארץ, וזאת מעבר למאושפזים כיום בשמונה המחלקות לתחלואה כפולה. יצויין שהאחוז הנ”ל (66%), כמשקף את החלק היחסי של נפגעי הקנאביס מבין כלל נפגעי הסמים בארץ, תואם את הדיווחים המתקבלים ממסגרות טיפול שונות ברחבי הארץ בנפגעי סמים (המדווחים על שיעור של 60-90 אחוזי נפגעי קנאביס אצלם).

^[12] ביקור וועדת הסמים של הכנסת ה 20, במכון הירושלמי לתחלואה כפולה ביום 17.1.2017. https://oknesset.org/meetings/2/0/2008993.html

^[13]  עמ’ 22-23 לדוח העשור.

^[14]  ראה דוח הצוות הבין-משרד לבחינת המדיניות בנוגע לאיסור על צריכת קאנביס במדינת ישראל (נובמבר 2020), עמ’ 63.

^[15]  עמ’ 22-23 לדוח העשור ועמ’ 3 לדוח העשור.

^[16]  עמ’ 1 לדוח העשור. יצויין, כי נתון זה מתייחס לכלל ההתמכרויות, אולם, על פניו, הוא סותר את הטענה המועלית לעתים כאילו נפגעי סם הקנאביס הם צעירים בתחילת שנות ה- 20 לחייהם. נתון זה תואם את פרופיל מטופלי המחלקות לתחלואה כפולה, שם רוב מוחלט של המטופלים הם בני 25-44 (פי 3.5 מבני 18-24) – ראה עמ’ 45 לסיכום פעילות המחלקה להתמכרויות של אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות לשנת 2019.

^[17]  עמ’ 37 לדוח העשור.

^[18]  עמ’ 1 לדוח העשור. יצויין, שנתונים אלה מדגישים את אחוזי ההצלחה המוגבלים בלשון המעטה.

^[19]  עמ’ 30 לדוח העשור.

^[20]  עמ’ 32 לדוח העשור.

^[21]  ראה הערה 73 לעיל.

^[22]  “היבטים בטיפול המדינה בהתמכרויות למיניהן”, דוח מבקר המדינה 69ב מיום 6.5.19.

^[23]  כך, למשל, בדיווח של מנכ”לית עמותת” אל סם” משנת 2016 בפני הצוות לבחינת מדיניות האכיפה בנושא צמח הקנאביס של המשרד לביטחון פנים, נמסר כי העמותה מטפלת בכ- 1,000 מטופלים/מכורים עד גיל 24, מתוכם90% (!) מכורים לסם הקנאביס – ראה הערה 53 לעיל (הדוח המסכם של הצוות לבחינת מדיניות האכיפה בנושא צמח הקנאביס), עמ’ 10.

^[24]  ראה הערה 59 לעיל.