סם קנאביס/מריחואנה – נזקים בשימוש
נזקים וסיכונים מוכרים בגין שימוש בסם הקנאביס
1. סם הקנאביס בישראל ובעולם במאה ה- 21 אינו סם הקנאביס של המאה ה- 20. צורת הגידול של צמח הקנאביס המשמש את המשתמשים השונים ואופן מיצויו עברו טרנספורמציה נרחבת כך שאחוז החומר הפעיל בצמח (THC) גדל פי כמה וכמה, מ – 2-4% בלבד בעבר עד לרמה של כ- 20-40% כיום לעיתים.
יתר על כן, ישנם מקרים של צריכת הסם בדרך של אידוי, שאז אחוז החומר הפעיל “מרקיע שחקים” ועשוי להגיע לרמות גבוהות אף יותר(!).
2. בהתאם, אם בעבר סם הקנאביס נחשב ל- “סם מעבר” לסמים אחרים חזקים יותר, הרי שכיום – נוכח השפעת הריכוז המוגבר של החומר הפעיל בו, הסם מהווה “סם יעד” בפני עצמו ותופעת המעבר לסמים אחרים הצטמצמה (אם כי בהחלט קיימת).
3. כתוצאה מכך, האפקט הפסיכואקטיבי של הצמח התעצם בצורה קיצונית, כך שהיקף ההתמכרות לצמח והשפעותיו השליליות שונות גדלו באופן ניכר[1].
4. להלן פירוט של הנזקים והסיכונים המוכרים בארץ ובעולם, בגין שימוש בסם הקנאביס.
(1). תחלואה נפשית
5. מחקרים רבים לצד הניסיון הקליני רב השנים (לרבות בבתי חולים פסיכיאטריים ובמחלקות התחלואה הכפולה בישראל) מצביעים על סיכון מוגבר לשורה של בעיות נפשיות קשות המתפרצות בגין השימוש בקנאביס:
5.1. פסיכוזות[2] – שימוש בקנאביס יכול לגרום לסימפטומים פסיכוטיים (לרבות פראנויות וחרדות) אצל אנשים, אף ללא רקע של הפרעה פסיכיאטרית בעברם[3].
5.2. סכיזופרניה[4] – סכיזופרניה היא אחת ממחלות הנפש הקשות ביותר. זו מחלה כרונית המאופיינת בעיוות תחושת הזהות העצמית, אופן התפיסה העצמית, הרגשות, פגיעה בשיפוט, ההתנהגות והמחשבות, לרבות מחשבות שווא והזיות. חולים אלו מתקשים לחזור לתפקוד לנוכח פגיעה בקוגניציה, ארגון מנטלי, צמצום רגשי ותקשורת בין אישית. כמו כן, המחלה מאופיינת בחזרה של פסיכוזות מעת לעת.
הויכוח בין החוקרים שהיה בעבר לגבי הקשר בין שימוש בסם קנאביס לסכיזופרניה הוכרע בבירור בשנים האחרונות[5]. מעדויות אפידמיולגיות עקביות מסקרים ואוכלוסיות קליניות הוכח קיומו של קשר בין סכיזופרניה לבית תלות בשימוש בסם קנאביס. יש גם הוכחות מוצקות ממחקרי אורך המצביעים כי שימוש קבוע בקנאביס יכול לגרום להופעה של סכיזופרניה אצל בעלי רגישות לכך או להתלקחות סימפטומים אצל אלו שכבר פיתחו את ההפרעה.
ממחקרים פרוספקטיביים בארבע מדינות נמצא קשר בין מינון ותוצאה. ככל שכמות השימוש בסם הקנאביס גדלה, ותחילת שימוש הייתה מוקדמת יותר עלה הסיכון לפתח הפרעה פסיכוטית. ממצאים אלו המשיכו להתקיים גם לאחר שבודדו משתנים סותרים של שימוש בסמים אחרים, וסיכון מוגבר קודם לפסיכוזה.
יתר על כן, סם הקנאביס נמצא כמעלה שכיחות של הפרעה פסיכוטית זו עד פי 5 בהשוואה לכלל האוכלוסייה, וככל שעולה תדירות העישון ו/או ריכוז החומר הפסיכואקטיבי הפעיל (THC) כך גדל הסיכון[6]. כמו כן, במחקר דני שפורסם לאחרונה התברר כי שכיחות מקרי הסכיזופרניה המקושרים לסם הקנאביס גדלה פי 3-4 בעשרים וחמש השנים האחרונות[7].
יתירה מזו, ישנן הוכחות כי שימוש בקנאביס כרוך בשינוי בסימפטומים של המחלה ומהלך מחלה גרוע יותר שלה לעומת חולי סכיזופרניה שמחלתם התפרצה ללא שימוש בסם[8].
5.3. הפרעות דו קוטביות (מאניה-דפרסיה)[9] – הפרעות המאופיינות בשינויים חדים במצב הרוח ובאנרגיה: מצד אחד תקופות של דיכאון, המתאפיינות במצב רוח ירוד, בעצבות, בשינוי בתיאבון ובפגיעה בשינה, בהיעדר אנרגיה, באובדן הנאה מהחיים, בייאוש ובחוסר תקווה ואף במחשבות על מוות; ומצד אחר תקופות של מאניה, המתאפיינות במחשבות שווא של גדלות, במצב רוח מרומם, בתחושה של אנרגיה רבה ושל מסוגלות להוציא אל הפועל כמעט כל רעיון וכל תוכנית, בפעלתנות יתר, במתירנות מינית, בפיזור כספים ובתחושה של היעדר צורך בשינה.
5.4. פניקה, חרדה[10] ודיכאון עד לכדי אובדנות[11] ואף נטייה לאלימות ותוקפנות כלפי הזולת.
ממחקר חדש מיוני 2021 ורחב היקף של הסוכנות הפדרלית האמריקאית National Institute on Drug Abuse (NIDA) (המהווה חלק ממשרד הבריאות הפדרלי), שבחן נתונים של 280 אלף צעירים בני 18-35 בארה”ב בין השנים 2008-2019, עולה כי השימוש בסם הקנאביס מקושר לסיכון מוגבר למחשבות על התאבדות, תכנונים של התאבדות וניסיונות התאבדויות בפועל. במחקר חולקו כלל הנבדקים לארבע קבוצות: ללא שימוש בסם, שימוש בסם שאינו יומיומי, שימוש יומיומי, בעלי הפרעת שימוש לרעה בסם (cannabis use disorder). התברר, כי אף בקרב משתמשי הקנאביס בשימוש שאינו יומיומי, הסיכון למחשבות על התאבדות, תכנון ונסיונות היה מוגבר לעומת כאלו שלא השתמשו בסם בכלל, וכי הסיכון עולה ככל שהיקף השימוש גובר. כמו כן, התברר כי הקשר הנ”ל קיים ללא תלות בעובדה האם אותו פרט חווה דיכאון או לאו קודם לכן, אולם גם בקרב אלה שחוו דיכאון הסיכון מוגבר יותר בהתאמה להיקף השימוש בסם[12].
6. הוכח שסם הקנאביס, במיוחד בשימוש כבד, מעודד הקדמה של מועד התפרצותן של מחלות נפש בכלל ובקרב אנשים בעלי נטייה משפחתית/גנטית למחלות נפש בפרט וזאת בכ- 2-6 שנים בקירוב[13], אולם התפרצות מחלות הנפש עקב שימוש בסם הקנאביס הוכחה כקיימת גם בקרב אנשים ללא כל רקע משפחתי או גנטי קודם.
יתר על כן, מחקר נוסף, שפורסם לאחרונה, מצביע על סיכון המוגבר להשפעות פסיכיאטריות שליליות אפילו משימוש חד פעמי(!) בקנאביס[14]. מחקר זה מצטרף למחקר ישראלי קודם לו, בדבר שימוש קצר מועד בקנאביס או אפילו חד פעמי כגורם להתפרצות הפרעה פסיכוטית ולהחמרה בהפרעה דיכאונית עד לכדי אובדנות פעילה[15].
7. מחקרים ועדויות נוספים מקשרים בין שימוש בסם הקנאביס (במיוחד בעל ריכוז THC גבוה) לבין מקרים קשים של אלימות ותוקפנות כלפי הזולת, בשל הפרנויות והפסיכוזות השונות הנלוות לשימוש בסם. בחלק מהמקרים מדובר אף במקרי רצח המוניים בהם התברר כי התוקף היה תחת השפעת סם הקנאביס בסמוך למועד הרצח ובמשך החודשים קודם לכן[16]. מחקרים אלה סותרים את התדמית הרווחת אצל משתמשי הסם כאילו הסם מרגיע ומעודד פאסיביות ומתינות בלבד.
(2). התמכרות (תלות, abuse)
8. התמכרות היא מצב של תלות נפשית ופיזית בחומרים פסיכו-אקטיביים או בהתנהגות מסויימת. היא מתבטאת בחוסר יכולת לצאת ממעגל השימוש החוזר בחומרים ממכרים או להפסיק את ההתנהגות ולשלוט בתלות הזאת. במקרים רבים ההתמכרות מביאה להידרדרות במצב הכלכלי והחברתי, לסיכון מוגבר למוות ולתחלואה, להתנהגות אנטי חברתית ופגיעה במשפחה[17].
9. אין מחלוקת בקרב החוקרים, שסם הקנאביס הוא אחד החומרים הפסיכו-אקטיביים אשר שימוש בו עלול להוביל להתמכרות[18]. עובדה זו מופיעה גם בשני המגדירים המקובלים של ההפרעות הנפשיות בעולם: ה-DSM (המגדיר של איגוד הפסיכיאטריה האמריקאי) ו- ICD (המגדיר הבינלאומי של ארגון הבריאות העולמי), וגם עפ”י המהדורה החמישית (משנת 2014) של ספר הלימוד (TEXTBOOK) החשוב ביותר בתחום רפואת ההתמכרויות (אותו מוציא איגוד הרפואה האמריקאי): The ASAM Principles of Addiction Medicin (להלן – “ASAM“).
10. לפי האומדנים המקובלים במחקר העולמי, 1 מתוך 11 בגירים משתמשים מתמכר לסם (9%), בעוד שבקרב בני נוער משתמשים שיעור ההתמכרות גבוה יותר משמעותית – 1 מתוך 6 (17%)[19] [20].
11. ככל שגיל התחלת השימוש נמוך יותר, גוברת הנטיה להתמכרות. בשימוש יומיומי שיעור ההתמכרות משמעותי הרבה יותר – 25% עד 50%(!)[21].
12. גם תסמונת הגמילה מקנאביס מוכרת היטב והיא מתוארת ב- ASAM במילים הבאות:
“במחקרים נצפית תסמונת גמילה מקנביס בבני אדם, והיא כוללות השפעות הפוכות להשפעה האופיינית של הסם, כמו נדודי שינה, חוסר תיאבון, חרדה, עצבנות, דיכאון ורעד. המאפיינים של הגמילה מקנאביס הם כמו של תסמונת גמילה אמיתית מסם, למרות שהמאפיינים הדומיננטיים הם התנהגותיים ורגשיים יותר מאשר גופניים. כמויות הקנביס הנצרכות ומשך השימוש הם רכיבים קריטיים למשך ועוצמת תופעות הגמילה. במחקרים מבוקרים ע“י פלצבו נמצא כי מתן THC דרך הפה הפחית סימפטומים של גמילה וכמיהה לקנביס[22].
13. ראוי לציין ולהדגיש, כי ההתמכרות לסם הקנאביס היא התמכרות עמידה וקשה לטיפול לא פחות מההתמכרות לסמים אחרים, כולל הרואין[23].
14. חמור מכך – שיעור הכשלון (החזרה לשימוש מחדש) אצל הנגמלים מסם הקנאביס עולה על אלה הנגמלים מסמים אחרים[24].
15. ממחקר אמריקאי חדש עולה כי שיעור ההתמכרות לסם קנאביס בקרב בני נוער (גילאי 12-17) לאחר שנה של שימוש עומד על שיעור קרוב לזה של התמכרות לאופיאטים (10.7% לעומת 11.2%) ואילו לאחר 3 שנים שיעור ההתמכרות לסם הקנאביס הוא כפול(!) משיעור ההתמכרות לאופיאטים (20.1% לעומת 10.6%). גם בקרב בגירים-צעירים (גילאי 18-25) הנתונים דומים כששיעור ההתמכרות לקנאביס לאחר 3 שנים הוא פי 1.5 משיעור ההתמכרות לאופיאטים (10.9% לעומת 7.3%)[25].
(3). פגיעות קוגנטיביות, פסיכולוגיות, תפקודיות וחברתיות
16. אין ספור מחקרים שונים מרחבי העולם גילו עדויות ברורות בדבר שורה של נזקים ופגיעות שונים העלולים להיגרם בגין השימוש בסם קנאביס, אותם נהוג לחלק לשני סוגים: השפעות קצרות טווח לעומת השפעות ארוכות טווח (או בשימוש כבד).
17. במסגרת השפעות השימוש קצר הטווח מוכרים הנזקים והסיכונים הבאים:
17.1. ליקויים בזיכרון לטווח קצר ובקוגניציה, המקשים על הלימוד וקליטת מידע[26].
17.2. עיוות שיקול הדעת.
17.3. בלבול, אמנזיה, הזיות, פרנויות, חרדה ואי שקט.
18. במסגרת השפעות השימוש ארוך הטווח או בשימוש כבד מוכרים הנזקים והסיכונים הבאים:
18.1. פגיעה בקוגניציה, עם סיכוי מוגבר לנשירה ממסגרת לימודית[27], פגיעה בתפקוד תעסוקתי, ירידה ברמת ההכנסה[28], נטייה להסתמך על עזרת שירותי רווחה ונטייה לאבטלה[29].
יתר על כן, במחקר נרחב מניו-זילנד, שסקר 1037 גברים מגיל אפס ועד גיל 38, התברר שתלות בסם הקנאביס קשורה לבעיות כלכליות במידה רבה יותר מהתלות באלכוהול, וזאת בניגוד לדעה הרווחת כי שימוש כבד באלכוהול גובה מחיר כלכלי וחברתי גבוה יותר משימוש כבד בסם הקנאביס[30].
18.2. פגיעה ברמת משכל בקרב משתמשים באופן תכוף בתקופת ההתבגרות[31].
18.3. פגיעה פסיכולוגית ותסמונת “חוסר המוטיבציה”[32] – מדובר באחד הנזקים הנפוצים ביותר, אם כי הפחות מדוברים, בו המשתמש האינטנסיבי בסם מתדרדר לניתוק רגשי (בשל הטשטוש שהסם יוצר), דבר המוביל להעדר עומק ואיכות בקשרים הבין-אישיים, ל- “תקיעות” בחיי היומיום ו- “ראש קטן” בכל המישורים, ללא כל רצון לפעילות חברתית, תקשורתית, תעסוקתית ולימודית. הנזק הנ”ל אף קיים אצל משתמשים המתפקדים, לכאורה, ביומיום תעסוקתית ואף מנהלים חיי משפחה, אולם גם הם מנותקים רגשית, מדשדשים במקום כשהחייהם מתנהלים “מתחת לראדאר” ללא כל רצון להתאמץ באופן מינימלי.
18.4. בהמשך לנזק הקודם לעיל התנהגות אנטי חברתית ושיעורים גבוהים יחסית של עימותים בזוגיות ובמשפחה, כולל אלימות פיזית ומילולית[33], לרבות קשיים ברכישת אסטרטגיית התמודדות עם קונפליקטים לצד פגיעה בפונקציות ניהול.
בהקשר זה, ראוי להצביע על מחקרים המתארים קשר בין שימוש בסם לבין נטייה לאלימות ופשע, תוך הבחנה בין מדינות בהן התקבלה חקיקה ליברלית כלפי שימוש בסם הקנאביס (מדקליזציה ולגליזציה) לעומת מדינות בהן לא התקבלה חקיקה כזו[34].
(4). סם מעבר (“מקפצה”) לסמים אחרים
19. מחקרים רבים במהלך השנים תיארו את סם הקנאביס כ- “סם מעבר” לסמים “קשים” קלאסיים (הרואין, קוקאין וכו’), במיוחד עקב שימוש בסם במהלך תקופת ההתבגרות, דבר אשר הוסבר ותואר במחקרים שונים כקשור להשפעת הקנאביס על מנגנון הגמול במוח האנושי, אשר הופך את המשתמש לבעל נטייה להתמכרות לסמים אחרים[35].
20. עם זאת, כאמור לעיל, בשנים האחרונות, ונוכח עוצמת החומר הפעיל המוגברת בו, סם הקנאביס עצמו מהווה “סם יעד” או שהשימוש בו הפך לשימוש מקביל (בקנאביס ובסמים נוספים בו זמנית), לרבות הגברת השימוש בסמים אופיטיים[36].
(5). מחלות סרטן ובעיות רפואיות במערכת הנשימה, הלב, המוח וכלי הדם
21. אף שהנושא עדיין מצוי תחת מחלוקת, קיימים מחקרים שונים המקשרים שימוש בקנאביס למחלת סרטן הריאות, סרטן במערכת העיכול, סרטן האשכים, כולל מחקר חדש ורחב היקף מתחילת 2021, שבחן את הגידול הנרחב (49%) בשכיחות סוגים של סרטן בקרב ילדים ובני נוער בשנים 1975-2015 בכל רחבי ארה”ב. במחקר זה התברר, כי קיים קשר סיבתי מובהק בין הגידול בשכיחות הסרטן אצל בני נוער וילדים לבין השמוש הגובר והולך בסם הקאנביס בקרב הורים[37]. ובכלל זה באותן טריטוריות בארה”ב בהן הגישה ביחס לשימוש בסם היא “ליברלית יותר”, דבר המאשש מחקרים קודמים בנושא במהלך השנים כמו גם טענה נפוצה אצל רופאי ילדים בארה”ב כי שימוש הורי בקנאביס הוא גורם מוביל בשכיחות סרטן אצל ילדיהם.
22. מחקרים אחרים מצביעים על קשר בין שימוש ארוך טווח להתפתחות של דלקות במערכת הנשימה[38], דלקת סימפונות (ברונכיטס)[39], בעיות בכלי הדם, אוטם שריר הלב, שבץ מוחי ואירועים מוחיים (Transient Ischemic Attack)[40].. נתוני מחקרים אלה תואמים את המחקרים לפיהם סם הקנאביס מכיל רבים מהכימיקלים הרעיליים והקרצינוגנים (חומרים מסרטנים) המוכרים בטבק[41].
23. בהקשר הזה ניתן גם לציין מחקרים אודות הנזקים באיוד קנאביס באמצעות סיגריות אלקטרוניות, שהן פופולריות מאד בארה”ב בקרב בני הנוער, בין היתר, בשל יכולתן להסתיר את השימוש בקנאביס. שימוש בסיגריות אלה קושר לסיכונים של התפתחות דלקת ריאות כימית, העלולה להסתיים במות המשתמש או אשפוזים ממושכים עם ריאות פגועות לצמיתות[42].
24. מחקר חדש ויחודי, שבחן את נזקי העישון השניוני של קנאביס לעומת טבק, העלה ממצאים מטרידים בקשר לנזקים הנגרם לציבור שאינו משתמש בקנאביס באופן ישיר, אבל שואף את העשן באופן משני, דהיינו מצד משתמשים אחרים הנמצאים בסמוך אליו. התברר, כי עישון של קנאביס (ג’וינט בגודל רגיל הנמכר בחנויות בקליפורניה) משחרר לחלל האוויר חלקיקים נשימיים (PM 2.5) בכמות הגדולה פי 3.5)!( לעומת סיגריית טבק. בהתאם, התברר כי עישון קנאביס משחרר לחלל האוויר בתוך הבית כמות עשן גדולה משמעותית לעומת עישון סיגריות טבק. גם כאשר צריכת הקנאביס נעשית באמצעות איוד (סיגריה אלקטרונית או מקטרת זכוכית או “באנג”), עדיין שיעור החלקיקים הנשימיים עולה באופן משמעותי על אלה של עישון סיגריית טבק[43].
(6). בני נוער וצעירים עד גיל 25
25. המוח האנושי מתפתח באופן רצוף ומתמיד מגיל ינקות ועד גיל 21-25 לערך[44], כשבמהלך פרק זמן זה הוא באופן מהותי פגיע יותר (לעומת מוחו של אדם בוגר) לסם הקנאביס המשפיע לרעה על קשרי הסינפסות במוח[45].
26. לפיכך, מרבית הנזקים והסיכונים המתוארים לעיל מועצמים, כאשר מדובר בשימוש בסם הקנאביס בגילאים צעירים (נוער וצעירים עד אמצע שנות ה- 20)[46]. ישנן עדויות רבות על נזקים משמעותיים וייחודיים למתבגרים, שנקשרו לשימוש בסם הקנאביס, הכוללים השלכות התפתחותיות, מוחיות-נפשיות, קוגניטיביות, פיזיות וחברתיות[47], כמו גם נזקים בדפוסי תפקוד ובכלל זה מוטיבציה ויכולת לשאוף להישגים אקדמיים ושירות צבאי איכותי, דפוסי עכבה וקבלת החלטות, רגישות למצבי לחץ וטראומה ואינטראקציה חברתית לצד התקפי חרדה, הפרעות דו-קוטביות, התקפים פסיכוטיים ועוד[48].
27. להמחשת רגישות בני הנוער, ניתן לציין מחקר, שהתפרסם לאחרונה, ממנו עולה כי שימוש יומיומי לפני גיל 15 בסם הקנאביס בריכוז גבוה (שהוא הריכוז הנפוץ כיום בישראל) מכפיל את הסיכוי לפתח פסיכוזות בהמשך החיים, אף אם המשתמש יפסיק את השימוש בסם לפני התפרצות הפסיכוזות[49].
(7). תאונות דרכים
28. אחת ההשפעות המיידיות של שימוש בסם הקנאביס הוא עיוות תחושת המרחב והזמן, דבר ההופך את הנהיגה תחת השפעת הסם למסוכנת ביותר[50], בשיעור כפול(!) לעומת נהגים שאינם תחת השפעת הסם[51].
29. כאן המקום להדגיש, שאין כיום כל בדיקה טכנית יעילה ואפקטיבית לזהות נהגים המצויים תחת השפעת סם הקנאביס באופן דומה לזה שנעשה עם נהגים תחת השפעת אלכוהול (באמצעות מכשיר הנשיפה – “הינשופון”)[52]. גם האפשרות לעבור בדיקת דם בעייתית, נוכח העובדה ששיירי סם הקנאביס נשארים במחזור הדם במשך ימים לאחר השימוש, דבר המאפשר לאותו חשוד לטעון כי בדיקת הדם חושפת שימוש ישן ובלתי רלוונטי בסם. לפיכך, בשורה התחתונה, יכולתה של מערכת אכיפת החוק להתמודד עם נהגים החשודים ככאלה הנמצאים תחת השפעת הסם, היא מוגבלת ביותר[53].
(8). נזקי שימוש בתקופת ההריון ולאחריה
30. מכלול נוסף של נזקים, שהמודעות אליהם נמוכה יחסית, הם הנזקים הנגרמים לעוברים, שאמהותיהם השתמשו בסם הקנאביס בעת הריונן. מכלול נזקים אלה אף קיבל את השם הבא: “תסמונת קנאביס עוברי” (Fetal cannabis spectrum disorder)[54]
31. נוכח שימוש מדווח בשנת 2015 מצד כ- 7% מהנשים האמריקאיות בסם הקנאביס בעת הריונן, כשמתוכן 16% דיווחו על שימוש יומיומי, הרי שיותר ויותר מחקרים מתארים נזקים שונים, בגין שימוש זה, כדלקמן[55]:
31.1. בתקופת ההיריון – הפלות, רעלת הריון, צמיחת עובר מוגבלת, לידה מוקדמת.
31.2. מייד בסמוך לאחר הלידה – משקל וגובה נמוכים, היקף ראש קטן יותר, ואף סיכוי מוגבר למוות של הילד בתוך שנה לאחר הלידה
31.3. בשנים לאחר מכן – פגיעות התפתחויות שונות (הפרעת קשב וריכוז, אמפולסיביות, מוטיבציה) פגיעות קוגנטיביות (זיכרון וכישורי למידה), נטייה לדיכאון וחרדה.
לאור הנזקים הנ”ל, האקדמיה האמריקאית לרופאי הילדים הגיעה למסקנה כי חשיפה לקנאביס בעת ההיריון היא בעלת השפעה שלילית לטווח קצר וארוך לגבי ההתפתחות התנהגותית-ניורולוגית וקוגניטיבית בילדות[56].
32. יתר על כן, לאחרונה התפרסם מחקר קנדי, שבחן כחצי מיליון לידות באונטריו קנדה בין השנים 2007-2012, לפיו נמצא כי שימוש בסם הקנאביס בלבד (ללא סמים אחרים) בעת ההיריון עשוי להעלות את השכיחות לאוטוזים בעשרות אחוזים[57].
(9). הרעלת קנאביס בקרב תינוקות/פעוטות
33. בשנים האחרונות נפוצים בישראל ובעולם יותר ויותר מקרים של הרעלות קנאביס, בדגש על תינוקות ופעוטות (באמצעות אכילה/בליעת קנאביס בשוגג), דבר העלול להוביל לאיבוד הכרה ואשפוז מיידי עד לסיכון חיים.
34. ממחקר צרפתי, שהתפרסם לאחרונה (ספטמבר 2020), עולה כי ממוצע ההרעלות לשנה בין השנים 2010-2014, שעמד על 93 מקרים, קפץ לממוצע שנתי של 167(!) מקרים בשנים 2015-2017 וכי חומרת המקרים (מבחינת השפעת הסם) גדלה בשיעור ניכר[58].
35. אף שאין בישראל, ככל הידוע, נתונים סטטיסטיים מקבילים, הרי שמדווחים שונים בתקשורת הישראלית בשנים האחרונות עולה כי התופעה לא פסחה על ישראל[59].
36. נראה, כי נפיצות השימוש בסם הקנאביס בישראל ובעולם המערבי וזמינותו אף בקרב הורים לתינוקות ופעוטות בגיל הרך מובילות לאירועים קשים ומסוכנים כאלה.
(10). חשדות לנזקים נוספים במחקר העולמי
37. לסיום, המחקרים שחשפו את הנזקים של סם הקנאביס כמפורט לעיל הם חדשים יחסית. רובם הם מחקרים בטווח 20 השנים האחרונות בלבד.
38. המחקר העולמי בדבר השפעות סם הקנאביס על בריאות הנפשית והפיזית של בני האדם נמשך כל העת, וזאת נוכח האינדיקציות לקיומם של נזקים וסיכונים שונים נוספים (במיוחד לאור השינויים שנעשו בשנים האחרונות במינוני ה- THC בצמח הקנאביס כאמור לעיל), כגון:
38.1. כאמור לעיל – הקשר למחלות סרטן על סוגיהן השונים.
38.2. עישון שניוני – השלכות עישון סם קנאביס ע”י הורים בסמוך לילדיהם, וזאת באופן דומה לעישון טבק בסמוך לילדים.
38.3. מחקרים אפיגנטיים בדבר השפעות סם הקנאביס על הזרע והביצית (בשלב הקדם היריון).
38.4. השפעת סם הקנאביס על חלבון ה- mRNA אצל עוברים.
[1] Association of High-Potency Cannabis Use with Mental Health and Substance Use in Adolescence. JAMA Psychiatry. Published online May 27, 2020.
וראה גם דוח המשרד לסמים ופשע של האו”ם לשנת 2021, עמוד 30:
World Drug Report 2021 (United Nations publication, Sales No. E.21.XI.8)
[2] Matthew Large, BSc(Med), MBBS, FRANZCP; Swapnil Sharma, MBBS, FRANZCP; Michael T. Compton, MD, MPH; et al Cannabis Use and Earlier Onset of Psychosis A Systematic Meta-analysis Arch Gen Psychiatry. 2011;68(6):555-561. doi:10.1001/archgenpsychiatry.2011.5
[3] Sadock, Benjamin J.. Kaplan and Sadock’s Synopsis of Psychiatry: Behavioral Sciences/Clinical Psychiatry (Kindle Locations 3291-3297). LWW. Kindle Edition 2015.
[4] Sadock, Benjamin J.. Kaplan and Sadock’s Comprehensive Textbook of Psychiatry (Kaplan and Sadocks Comprehensive Textbook of Psychiatry) (Kindle Locations 69679-69710). Wolters Kluwer Health. Kindle Edition 2017.
[5] בעבר הועלו הטענות כי ייתכן שאנשים הלוקים בסכיזופרניה נוטים יותר לעשות שימוש בקנאביס “כטיפול עצמי” או שהשימוש בסם הוא רק “סמן לשימוש בסם אחר אשר גרם לפסיכוזה” או “שהשימוש מעיד על נטיה גנטית מוגברת לסכיזופרניה”. טענות אלה, כאמור, אינן סבירות יותר לפי המחקרים המעודכנים.
[6] The contribution of cannabis use to variation in the incidence of psychotic disorder across Europe (EU-GEI): a multicentre case-control study. Lancet, March 2019;
Sami M, Bhattacharyya S: Are cannabis-using and non-using patients different groups? Towards understanding the neurobiology of cannabis use in psychotic disorders. J Psychopharmacol. 2018, 32:825-849.
[8] Ries, Richard K.; Fiellin, David A.; Miller, Shannon C.; Saitz, Richard. The ASAM Principles of Addiction Medicine (pp. 1349-1350). LWW. Kindle Edition 2014.
[9] Weinstock, L. M., Gaudiano, B. A., Wenze, S. J., Epstein-Lubow, G., & Miller, I. W. (2016). Demographic and clinical characteristics associated with comorbid cannabis use disorders (CUDs) in hospitalized patients with bipolar I disorder. Comprehensive Psychiatry, 65, 57-62. doi: 10.1016/j. comppsych.2015.10.003
[10] Duperrouzel J, Hawes S, Lopez-Quintero C, et al. The association between adolescent cannabis use and anxiety: A parallel process analysis. Addictive Behaviors 78:107-113, 2018
[11] Patton GC, Coffey C, Carlin JB, Degenhardt L, Lynskey M, Hall W. Cannabis use and mental health in young people: cohort study. BMJ 2002;325:1195-8.
Gobbi G, Atkin T, Zytynski T, Wang S , Askari S 2 , Boruff J, et al. Association of Cannabis Use in Adolescence and Risk of Depression, Anxiety, and Suicidality in Young Adulthood. A Systematic Review and Meta-analysis. JAMA Psychiatry. 2019;76:426-434.
ראה גם מחקר שכלל למעלה מ-3,000 יוצאי צבא אמריקאיים, בו נמצא קשר בין הפרעת שימוש בקנאביס ובין סיכון מוגבר למחשבות אובדניות בהווה וניסיונות אובדניים במהלך החיים, בהשוואה ליוצאי צבא ללא היסטוריה של הפרעת שימוש בקנאביס:
N.A. Kimbrel, Cannabis use disorder and suicide attempts in Iraq/Afghanistan-era veterans, Journal of Psychiatric Research 89 (2017) 1-5.
[12] B Han, WM Compton, EB Einstein, ND Volkow. Associations of Suicidality Trends With Cannabis Use as a Function of Sex and Depression Status. JAMA Network Open. DOI: 10.1001/jamanetworkopen.2021.13025 (2021)
[13] Di Forti M, Sallis H, Allegri F, et al. Daily use, especially of high-potency cannabis,drives the earlier onset of psychosis in cannabis users. Schizophr Bull 2014 March 19 (Epub ahead of print).
[14] Hindley G, Beck K, Borgan F, Ginestet CE, McCutcheon R, Kleinloog D, Ganesh S, Radhakrishnan R, D’Souza DC, Howes OD. Psychiatric symptoms caused by cannabis constituents: a systematic review and meta-analysis. Lancet Psychiatry. 2020;7:344-353.
[15] Shufman, E. & Witztum, E. (2000). Cannabis: A drug with dangerous implications in mental health. Harefuah, 138, 410-413.
[16] Norman S. Miller, Redon Ipeku and Thersilla Oberbarnscheidt, A Review of Cases of Marijuana and Violence, Int J Environ Res Public Health. 2020 Mar; 17(5): 1578. Published online 2020 Feb 29. doi: 10.3390/ijerph17051578.
Laura Dellazizzo , Stéphane Potvin, Maria Athanassiou, Alexandre Dumais, Violence and Cannabis Use: A Focused Review of a Forgotten Aspect in the Era of Liberalizing Cannabis, Front. Psychiatry, 16 September 2020 | https://doi.org/10.3389/fpsyt.2020.567887.
[17] “היבטים בטיפול המדינה בהתמכרויות למיניהן”, דוח מבקר המדינה 69ב מיום 6.5.19
[18] המונח המקובל בספרות המקצועית לתיאור נזק זה בכל הנוגע לשימוש בסם הקנאביס הוא abuse (“שימוש לרעה” או “שימוש בעייתי”) או dependence (“תלות”). המונח לתיאור ההפרעה הוא: Cannabis use disorder, המאופין בתסמינים של שימוש אינטנסיבי וקושי מהותי להתנזר מן השימוש תוך פגיעה תפקודת ניכרת. ראה:
Meier, M. H. (2020). Cannabis use and psychosocial functioning: Evidence from prospective longitudinal studies. Current Opinion (in Psychology(.
[19] Hall W, Degenhardt L. Adverse health effects of non-medical cannabis use. Lancet 2009 ;374:1383-91;
[20] Lopez-Quintero C, Pérez de los Cobos J, Hasin DS, et al. Probability and predictors of transition from first use to dependence on nicotine, alcohol, cannabis, and cocaine: results of the National Epidemiologic Survey on Alcohol and Related Conditions (NESARC). Drug Alcohol Depend 2011;115:120-30
[21] שם.
[22] Ries, Richard K.; Fiellin, David A.; Miller, Shannon C.; Saitz, Richard. The ASAM Principles of Addiction Medicine (p. 220). LWW. Kindle Edition
[23] קביעה זו מבוססת על ניסיונם של בעלי מקצוע בישראל העוסקים בגמילה מסמים שונים במשך עשרות שנים.
[24] ראה הערה 22 לעיל.
[25] Nora D. Volkow, Prevalence of Substance Use Disorders by Time Since First Substance Use Among Young People in the US, JAMA Pediatr. Published online March 29, 2021. doi:10.1001.
[26] Crean RD, Crane NA, Mason BJ. An evidence based review of acute and longterm effects of cannabis use on executive cognitive functions. J Addict Med 2011; 5:1-8.
[27] Thurston C, Kaminer Y: Cannabis Use. In: Kaminer Y & Winters K, (Eds.). Clinical Manual of Youth Addictive Disorders. American Psychiatric Publishing Inc. Washington D.C. Pp.175-202, 2020
[28] Meier, M. H. (2020). Cannabis use and psychosocial functioning: Evidence from prospective longitudinal studies. Current Opinion in Psychology;
Lynskey M, Hall W. The effects of adolescent cannabis use on educational attainment:a review. Addiction 2000;95: 1621-30.
[29] Brook JS, Lee JY, Finch SJ, Seltzer N,Brook DW. Adult work commitment, financial stability, and social environment as related to trajectories of marijuana use beginning in adolescence. Subst Abus 2013;34:298-305.
[30] Magdalena Cerdá , Terrie E Moffitt , Madeline H Meier , HonaLee Harrington , Renate Houts , Sandhya Ramrakha, Sean Hogan , Richie Poulton, Avshalom Caspi et al Persistent cannabis dependence and alcohol dependence represent risks for midlife economic and social problems: A longitudinal cohort study, Clin Psychol Sci 2016 Nov’.
[31] Meier MH, Caspi A, Ambler A, et al. Persistent cannabis users show neuropsychological decline from childhood to midlife. Proc Natl Acad Sci U S A 2012;109(40): E2657-E2564
[32] ד”ר דניאל פיינגולד, ד”ר שירה סובול, “לראות מבעד למסך העשן – הדרמה המזדחלת של התמכרות לקנאביס”, פסיכואקטואליה, אפריל 2019, עמ’ 29-36.
[33] ראה הערה 29 לעיל.
במחקר זה זיהו החוקרים 110 תרכובות בקנאביס (מתוכן 69 המצויות גם בטבק) המוכרות כבעלות סיכון בריאותי, ולרבות קרצינוגניות (סרטניות), מוטגניות (גורמות לשינוי גנטי) וטרטוגניות (גורמות למוטציות בעוברים).
[34] Laura Dellazizzo, Violence and Cannabis Use: A Focused Review of a Forgotten Aspect in the Era of Liberalizing Cannabis, Frontiers in Psychiatry, 16 September 2020, volume 11.
[35] Agrawal A, Neale MC, Prescott CA, Kendler KS. A twin study of early cannabis use and subsequent use and abuse/ dependence of other illicit drugs. Psychol Med 2004;34:1227-37.
[36] Kaminer Y: A smoke screen: Youth cannabis abuse may lead to increase in opiates use. Mental Health and Addiction Research 3(4), doi: 10.15761/MHAR.1000170, 2018
[37] Callaghan RC, Allebeck P, Sidorchuk A. Marijuana use and risk of lung cancer: a 40-year cohort study. Cancer Causes
Control 2013;24:1811-20.
Reece, A.S., Hulse, G.K. A geospatiotemporal and causal inference epidemiological exploration of substance and cannabinoid exposure as drivers of rising US pediatric cancer rates. BMC Cancer 21, 197 (2021). https://doi.org/10.1186/s12885-021-07924-3
[38] Owen KP, Sutter ME, Albertson TE.Marijuana: respiratory tract effects. Clin Rev Allergy Immunol 2014;46:65-81.
[39] Tashkin DP. Effects of marijuana smoking on the lung. Ann Am Thorac Soc 2013;10:239-47.
[40] Thomas G, Kloner RA, Rezkalla S.Adverse cardiovascular, cerebrovascular, and peripheral vascular effects of marijuana inhalation: what cardiologists need to know. Am J Cardiol 2014;113:187-90
[41]Brian M. Graves, Comprehensive characterization of mainstream marijuana and tobacco smoke, Scientific Reports volume 10, Article number: 7160 (2020).
[42] Clinical Manual of Youth Addictive disorders: In Kaminer Y, Winters K (Eds. ) APPI, 2020, From Chapter 8: Tobacco Use.
[43] Wayne R.Ott, Measuring indoor fine particle concentrations, emission rates, and decay rates from cannabis use in a residence, Atmospheric Environment: X, Volume 10, April 2021, 100106.
במחקר חדש נוסף, שבדק אף הוא נזק שניוני, וזאת בקרב ילדים להורים המשתמשים בקנאביס, התגלה אחוז חריג של היתכנות של דלקות נשימתיות ויראליות:
Johnson, A.B., Wang, G.S., Wilson, K. et al. Association between secondhand marijuana smoke and respiratory infections in children. Pediatr Res (2021). https://doi.org/10.1038/s41390-021-01641-0
[44] Gogtay N, Giedd JN, Lusk L, et al. Dynamic mapping of human cortical development during childhood through early adulthood. Proc Natl Acad Sci U S A 2004;101:8174-9.
Oldham S and Fornito A. The development of brain network hubs. Review Developmental Cognitive Neuroscience. 2019;36:100607
[45] Gaffuri AL, Ladarre D, Lenkei Z.Type-1 cannabinoid receptor signaling in neuronal development. Pharmacology 2012;90:19-39.
[46] Zalesky A, Solowij N, Yücel M, et al.Effect of long-term cannabis use on axonal fibre connectivity. Brain 2012;135: 2245-55
[47] Gobbi et al., 2019; Hurd et al., 2019
[48] Borodovsky B. & Budney A. J. (2018). Cannabis regulatory science: risk-benefit considerations for Mental disorder. Int Rev Psychiatry.
[49] Di Forti M, Quattrone D, Freeman TP, et al. The contribution of cannabis use to variation in the incidence of psychotic disorder across Europe (EU-GEI): a multicentre case-control study. Lancet Psychiatry. 2019;6(5):427-436.
[50] Brady JE, Li G. Trends in alcohol and other drugs detected in fatally injured drivers in the United States, 1999-2010. Am J Epidemiol 2014;179:692-9.
[51] Hartman RL, Huestis MA. Cannabis effects on driving skills. Clin Chem 2013; 59:478-92.
[52] במרץ 2021 התפרסמה ידיעה באתר “ואללה” כי משטרת ישראל צפויה להתחיל בפיילוט של נטילת דגימת רוק מנהגים חשודים לאיתור שיירי סמים, לרבות קנאביס. ראה: https://news.walla.co.il/item/3422771?fbclid=IwAR0-7xT6GaT1YqUVN5t0mV-QKmMhYOt3X6OeCIIt5VRrk_o-GnRndvemy5Y
[53] ראה: דוח מסכם, הצוות לבחינת מדיניות האכיפה בנושא צמח הקנאביס, המשרד לביטחון פנים, ינואר 2017, עמ’ 26, בו בעיה זו מוצגת כנושא הדורש הסדרה. בעיה זו תוארה גם ע”י פרקליט המדינה של קולורדו (מר ג’ורג’ בראושלר) במסגרת ראיון “זום”, שהתקיים עמו על ידי חברי ועדת הכנסת המיוחדת להתמודדות עם סמים ואלכוהול ביום 22.9.20.
[54] S. Schreiber, C.G. Pick, et al Cannabis use during pregnancy: Are we at the verge of defining a“fetal cannabis spectrum disorder?, Medical Hypotheses 124 (2019) 53–55.
[55] Dhurga Krishnamoorthy, Yifrah Kaminer, The Effects of Prenatal Exposure to Marijuana on Early Childhood Development: A Systematic Literature Review, Cannabis 2020, Volume 3 (1), 11-18.
מירי פבנזר, קנאביס בהריון והנקה, כתב העת קפסולה, מהדורת דצמבר 1 2019, עמ’ 21-25 והאסמכתאות שם.
ראה גם את המחקר האמריקאי הבא מאפריל 2021 שבחן 4.83 מיליון אמהות שילדו לידת יחיד בין השנים 2001 ל- 2012. וגילה קשר בין הפרעת שימוש בקאנביס לבין סיכויים מוגברים לגודל עובר קטן בעת ההיריון, לידה מוקדמת, משקל לידה נמוך ומוות בתוך שנה ממועד הלידה:
Yuyan Shi, The associations between prenatal cannabis use disorder and neonatal outcomes. Addiction, 22 april 2021,
https://doi.org/10.1111/add.15467.
[56] ראה גם חוזר מנכ”ל “קנביס רפואי – חוברת מידע ומדריך רפואי” (עדכון טיוטה 3 – מאי 2019), המתווה את אופן השימוש בקנאביס לצרכים רפואיים במדינת ישראל, בו מובהר מפורשות כי “אין להשתמש בקנביס …אם המטופלת מתכננת היריון, בהיריון או מניקה.” וכי “על נשים וגברים להשתמש באמצעי מניעה יעיל נגד היריון בזמן הטיפול בקנביס הרפואי ובמשך שלושה חודשים לפחות לאחר הפסקת הטיפול” (עמ’ 108).
[57] Corsi DJ, Donelle Maternal cannabis use in pregnancy and child neurodevelopmental outcomes Nature Medicine, 10 Aug 2020.
[58] Chartier C, Penouil F, Blanc-Brisset I, Pion C, Descatha A, Deguigne M. Pediatric cannabis poisonings in France: more and more frequent and severe. Clin Toxicol (Phila). 2020;1-8. doi:10.1080/15563650.2020.1806295.
[59] ראה דיווחים על שורה של מקרים בשנת 2016: https://www.wolfson.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/kanabis.pdf; דיווחים על שני מקרים בשנת 2018: https://news.walla.co.il/item/3155175; https://news.walla.co.il/item/3153176; דיווח בשנת 2020: https://www.kolhair.co.il/health/130663/.