כיצד פעלה תעשיית הקנאביס להשגת השפעה על מקבלי ההחלטות בבית המחוקקים בקולורדו בשנים 2010-2021?
מחקר יחודי במינו שהתפרסם השנה (2022) בחן את מאמצי תעשיית הקנאביס בארה”ב להשיג השפעה על מקבלי ההחלטות בבית המחוקקים במדינת קולורדו בין השנים 2010-2021, בניסיון להשפיע על החקיקה הרלוונטית לשימוש בקנאביס, אם בהקשרים רפואיים והן בהקשרים של שימוש לצרכי פנאי.
המחקר התמקד בקולורדו בשל היותה המדינה הראשונה בארה”ב שקיבלה בסוף 2012 חקיקה המתירה שימוש בקנאביס לצרכי פנאי.
החוקרים אספו נתונים ציבוריים אודות פעולות לובי, מידע עסקי והיסטוריה חקיקתית בכדי לתאר את פעולות הלובי של תעשיית הקנאביס בחקיקה של מדינת קולורדו בין השנים 2010-2021, ובכלל זה בקביעת תקנים למוצרים, דרישות רישוי ומדיניות ביחס למכירת קנאביס. החוקרים איתרו 453 הצעות חוק שעסקו בקנאביס ובחנו את הלוביסטים שפעלו בקשר להצעות חוק אלה.
ממצאי המחקר העלו נתונים מעניינים מאד כדלקמן:
א. לאחר לגליזציה של הקנאביס בקולורדו (נובמבר 2012), תעשיית הקנאביס החלה לפעול (כמו כל תעשיה אחרת) במטרה להגדיל את הצריכה של הקנאביס ובכך להגדיל את ההכנסות של אותה תעשיה.
ב. 89 גורמים המזוהים מתוך תעשיית הקנאביס (חברות קנאביס, בעלי מניות של חברות קנאביס, מנהלים וכו’) הוציאו כ- 7.3 מיליון דולר בין השנים 2010-2021 לטובת פעילות לובי בחקיקה של מדינת קולרודו בנושאים של קנאביס. מדובר במשכורות לחברות לובי ולוביסטים שפעלו מאחורי הקלעים במטרה להשפיע על מקבלי ההחלטות בבית המחוקקים של קולורדו.
ג. לאחר הלגליזציה של הקאנביס (בנובמבר 2012) גדלו הוצאות הלובי השנתיות הכוללות פי 13: מ- 103 אלף דולר בשנת 2010 לשיא של כ- 1.498 מיליון דולר בשנת 2019. להבדיל, סך הוצאות הלובי של כלל התחומים גדלו מכ- 16 מיליון דולר בשנת 2010 לכ- 19 מיליון דולר בשנת 2019 בלבד. לפיכך, אם האחוז היחסי של ההוצאות הלובי בנושאי קנאביס בשנת 2010 היה 0.54%, הרי שבשנת 2019 האחוז טיפס ל- 4.29%.
ד. חלק מהמימון של הלובי לשימוש בקנאביס הגיע בכלל מגורמים חיצונים למדינת קולורדו, דבר המעיד על קיומה של רשת בין מדינתית של בעלי אינטרסים דומים. מדובר בחברות וגורמים ממדינות ניו-יורק, קליפורניה, אורגון וקנדה (הערה: מדובר במדינות בהן התקבלה לגליזציה של סם הקנאביס וחברות הקנאביס פעילות במיוחד).
ה. הלובי של תעשיית הקנאביס פועל בחוסר שקיפות. בכמחצית מהמקרים, הלוביסטים מנסים לתאר את לקוחותיהם באופן מעורפל, תוך שימוש בשמות מטעים או ראשי תיבות עלומים. התגלה גם מימון של לוביסטים ללא חשיפת מקור המימון.
ו. הלובי של תעשיית הקנאביס משתף פעולה עם תעשיות מקבילות – אלכוהול, טבק, פארמה ומשחקים – כולל במימון לוביסטים משותפים. בדרך זו נוצרה קואליציה של גורמים הפועלים במשותף למען מטרות משותפות.ח. הלוביסטים של תעשיית הקנאביס התנגדו לחקיקה בנושאים של אוויר נקי במקומות סגורים, אזהרות בריאות לנשים בהיריון, מגבלות על פוטנטיות של קנאביס (אחוז ה THC), כשבמקביל תמכו בהצעות חוק שעניינן (קידום הזכות) לצריכת הסם במקום הרכישה והתרת גישה לקנאביס לצרכים רפואיים בבתי ספר.
מסקנת החוקרים היא כי אחת התוצאות האפשריות של לגליזציה של קנאביס לצרכי פנאי היא הרחבת פעילות התעשיה באופן שעלול לפגוע בבריאות הציבור, במטרה להגדיל את הצריכה של סם הקנאביס בקרב ציבור.
לקריאת המחקר המלא:
https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S095539592200007X?via%3Dihub
המחקר האמור חשוב ורלוונטי גם עבור ישראל, לאור פרסומים שונים בכלי התקשרות בישראל, המתארים כיצד תעשיית הקנאביס בישראל (קנאביס לצרכים רפואיים) תורמת כספים לפוליטיקאים, מפעילה ומממנת חברות לובי מקצועיות בכנסת ישראל, מממנת פרסומים אוהדים שונים בתקשורת (המקוונת בד”כ), המתארים בהתלהבות את “תרומת” הקנאביס להתמודדות עם מחלות ובעיות בריאותיות שונות (למרות שחלק מאותן ההתוויות הרפואיות המתוארות בכתבות נמצאות במחלוקת חריפה בארץ ובחו”ל, בהעדר מחקר מתאים התומך באותה התוויה) כמו גם מימון של קבוצות פוליטיות שונות המבקשות לעודד שימוש בסם ולהופכו לחוקי.