המתאם הבולט בין שימוש בקנאביס לבין התרחשות מקרי התאבדות ואלימות

בכתבה מרתקת, שפורסמה במגאזין MEDPAGE  במרץ 2021, של אליזבת (ליבי) סטוייט,  פסיכיאטרית התמכרויות מקולורדו ארה”ב, נסקרו מחקרים ונתונים שונים אודות המתאם בין שימוש בקנאביס לבין התאבדות בכלל ובמדינת קולורדו – המקום הראשון בעולם שעבר לגליזציה של הסם – בפרט.

לפי הכתבה, אף כי לא ניתן לומר (נכון למועד פרסום הכתבה), שהוכח דבר קיומו של קשר סיבתי בין השימוש לבין התאבדויות, הרי שקיימים שורה של מחקרים ונתונים שונים המצביעים יותר ויותר על המתאם הבולט הקיים בין שימוש בסם הקנאביס לבין ארעות של מקרי התאבדות ואלימות.

בפתח הכתבה מבהירה הכותבת, כי ידוע לה מניסיונה המקצועי כי טיפול בפוסטראומתיים (PTSD) על ידי קנאביס, שהיא שיטת טיפול מוכרת בהרבה מדינות בארה”ב כולל קולורדו, אינו פותר את הבעיה. אומנם הסם מאלחש את המשתמש כך שהוא אינו חווה סימפטומים, אבל בכדי להרחיק את הסימפטומים יש להשתמש בסם כל יום ואף כל היום. התוצאה היא הפרעת שימוש בקנאביס או בחומר אחר או פיתוח פסיכוזות או החמרה של הפוסט טראומה.

בהמשך מוצג מחקר שנערך בקרב 3,233 יוצאי צבא אמריקאים בו התגלה כי הפרעת שימוש בקנאביס מקושרת באופן משמעותי עם חשיבה על התאבדות ועם ניסיונות התאבדות, וזאת לעומת יוצאי צבא ללא היסטוריה של הפרעת שימוש בקנאביס. הקישור האמור המשיך להתקיים באופן משמעותי, גם לאחר התאמה של מין, PTSD, דיכאון, הפרעת שימוש באלכוהול, הפרעת שימוש בסם שאינו קנאביס, היסטוריה של ניצול מיני בילדות וחשיפה ללחימה קרבית.

במחקר אחר בו נבחנו 2,276 יוצאי צבא שטופלו ב- PTSD, התברר שאלו שלא השתמשו מעולם בקנאביס סבלו מהתסמינים החלשים ביותר לעומת אלה שהשתמשו אבל הפסיקו את השימוש במהלך הטיפול, ואילו הקבוצה השלישית – שטופלו בקנאביס – סבלו מהתסמינים החמורים ביותר של PTSD ושל התנהגות אלימה.

לפי הדוח הלאומי לשנת 2020 למניעת התאבדות יוצאי צבא, עולה כי שיעור ההתאבדות בקולורדו של יוצאי צבא הוא גבוה מהממוצע הלאומי וכי בשנת 2019 ארעו 217 מקרי התאבדות -שיעור שיא של כל הזמנים ועליה של 25% לעומת שנת 2018.

יתר על כן, התברר כי חל גידול במספר מקרי ההתאבדות באוכלוסיה הכללית בקולורדו במהלך השנים: 2004 – 795; 2009 – 919; 2012 – 1021; 2014 – 1063 ; 2018 – 1,242. מגמת הגידול תואמת את מסחריות השימוש בקנאביס (2012 – הועברה לגליזציה של שימוש בסם בחוק; ינואר 2014 יושם החוק הלכה למעשה). בדיקות טוקסולוגיות של המתאבדים גילו כי בשנת 2004 קנאביס התגלה בקרב 5.5% מהמקרים. בשנת 2009 – ב- 7.1% מהמקרים; בשנת 2012 – בקרב 11.8% מהמקרים; בשנת 2014 – בקרב 14.9%; בשנת 2015 – 19.1%, שני רק לאלכוהול. בשנת 2018 – 22.8% מהמקרים

מה שמעורר דאגה במיוחד הוא הנתון בדבר ההתאמה בין המצאות של קנאביס לבין התאבדות צעירים ובעיקר בני נוער. בסקירה גדולה ומטה אנליזה של 11 מחקרים של 23,317 בני נוער, התגלה שחשיבה על התאבדות ומקרי התאבדות בולטים במיוחד בקרב משתמשי קנאביס, עם יחס-סיכויים (OR) של 3.5 עבור ניסיונות התאבדות בקרב משתמשי הסם.

בסקר הלאומי לשנת 2019 אודות התנהגות מסוכנת אצל צעירים, שנערך אצל 13,677 תיכוניסטים, התברר כי 50% מבין משתמשי הקנאביס דיווחו על תחושת עצבות או חוסר תקווה. כמו כן התברר כי שימוש בסם מגביר את הסיכון לאתגרים בריאותיים נפשיים, התנהגות אובדנית וכי התנסות בקנאביס לפני גיל 13 מגדילה את הסיכון לניסיונות התאבדות.

הקנאביס הוא הסם הנפוץ ביותר בקרב בני נוער שהתאבדו בקולורדו, אף יותר מאלכוהול(!). בשנת 2018 היו 69 בני נוער מגיל 15-19 שהתאבדו. קנאביס התגלה ב- 36.7% מהמקרים, וזאת כשרק בקרב 49 מקרים היתה בדיקה טוקסיקולוגית.

יתר על כן, בחמש השנים האחרונות חל גידול משמעותי במספר בני הנוער שהתאבדו בקולורדו עד לכדי 80 מקרים בשנת 2019, וזאת ביחד עם גידול משמעותי במספר המקרים בהם התגלה קנאביס בגוף המתאבדים. הגידול האמור מקביל לדיווחים אודות גידול בפוטנטיות של ה- THC, בזמינות הסם, ובשימוש בסם בדרך של שאיפת אדים (VIPING) מצד בני נוער בקולורדו.

באנליזה שנערכה לאחרונה בקרב 204,780 צעירים (בגילאי 10-24) עם אבחון של הפרעת מצב רוח בין השנים 2010-2017, התברר כי 10.3% מביניהם אובחנו עם הפרעת שימוש בקנאביס. מדובר באחוז גבוה משמעותית לעומת הנתון באוכלוסיה הכללית. בנוסף, התברר שאלה הלוקים בהפרעת שימוש בקנאביס מועדים באופן משמעותי יותר לפגיעה עצמית קטלנית ומוות. מנת יתר שלא בכוונה, התאבדות והריגה הן שלוש סיבות המוות הנפוצות ביותר בקרב חברי קבוצה זו.

במחקר רחב היקף משנת 2021 המבוסס על תביעות ביטוח של 75,395,344 אנשים בין השנים 2003-2017 נבדקו מקרים של פגיעה עצמית ואלימות בקרב תושבי מדינות בארה”ב עם לגליזציה של קנאביס לצרכי פנאי (11 מדינות בתקופת המחקר), מדקליזציה של קנאביס ומדינות ללא כל חקיקה כזו. התברר כי במדינות עם לגליזציה של קנאביס לצרכי פנאי, בהן הקנאביס נמכר בבתי מרקחת ללא מגבלת צריכה, התרחש גידול משמעותי במקרי תקיפות מצד צעירים מתחת לגיל 21 ופגיעה עצמית בקרב גברים בגילאי 21-39, וזאת לעומת מדינות עם מדקליזציה בלבד ומדינות ללא כל חקיקה של מדקליזציה או לגליזציה.

בהמשך הכתבה מתייחסת הכותבת לקשר בין שימוש בקנאביס לאלימות. הכותבת מציינת כי יש מחקרים הולכים וגדלים המדגימים כי שימוש בקנאביס עם ריכוז של 10% ומעלה של THC עשוי להוביל להתפתחות סימפטומים של פסיכוזות. פסיכוזה שנגרמה משימוש בקנאביס עלולה להפוך קבועה אפילו לאחר הפסקת השימוש בסם. יש מחקר המוכיח כי אחוז ההמרה הגדול ביותר למחלות סכיזופרניה ומניה-דפרסיה מתרחש בשל פסיכוזות שנגרמו מקנאביס, בהשוואה למתאמפינים, סמי הזיה, אופיאטים ואלכוהול.

מחקרים מרובים מתעדים את המתאם הקיים בין אנשים עם הפרעה פסיכוטית המשתמשים בקנאביס לבין סיכוי מוגבר לאלימות, הן אלימות עצמית והן כלפי אחרים. במחקר של 1136 מטופלים התברר כי שימוש בקנאביס מהווה גורם המעודד אלימות יותר מאשר אלכוהול וקוקאין

המכניזם המסביר את המתאם בין שימוש בקנאביס לבין אלימות מוסבר על ידי חוקרים בהשפעה הפסיכוטית של הסם כמעורר הזיות; כחומר המעוות את תחושת המציאות של המשתמש; הגורם לחרדות, פאניקה ופרנויה לגבי הסביבה ואחרים; פוגע ביכולות ניהול, יכולת קבלת ההחלטות, יוצר בעיות של אימפולסיביות וחוסר שליטה עצמית; גורם לרגזנות, חוסר מנוחה וחרדתיות. כל אחד מאלה עלול לתרום להיווצרות מחשבות של התאבדות בקרב מי שמצב רוחו מווסת על ידי קנאביס.

להלן קישור לכתבה המלאה (הכוללת בתוכה קישורים מתאימים לכל המחקרים והנתונים הנ”ל המובאים/מאוזכרים בה) :