אלכוהול מול קנאביס במדינת ישראל

אחת הטענות הנפוצות של מצדדי הלגליזציה היא הטענה כי התרת השימוש באלכוהול מצדיקה התרת שימוש עצמי בסם הקנאביס וכי “מה ההבדל” בין השימוש באחד לבין השימוש בשני?

הטענה מוטעית מכל וכל בשל כל אחת מהסיבות הבאות ומקל וחומר נוכח משקלן במצטבר:

1. גם אלכוהול וגם קנאביס הם סמים פסיכואקטיבים ממכרים בעייתיים עם נזקים וסיכונים בריאותיים רבים, שיש לטפל ולהקטין השימוש בהם בכל דרך, אולם אין היגיון להחמיר את המצב הגרוע הקיים כבר כיום בשל האלכוהול בהוספת לגליזציה של קנאביס. ההפך – דווקא הטעויות שנעשו בעבר עם אלכוהול וטבק צריכות ללמד אותנו להימנע מלחזור על אותה טעות עם סם הקאנביס.

2. עקרון “המדרון החלקלק” – הצדקת השימוש בקנאביס לאור השימוש באלכוהול עלולה גם להצדיק בעתיד שימוש בהרואין, קוקאין וסמים נוספים. זה בדיוק מה שמתרחש בימים אלה במדינת אורגון ארה”ב, שם משאל עם (בנובמבר 2020) התיר אי הפללה בשימוש עצמי בקוקאין, הרואין וסמי הזיה, וזאת בחלוף מס’ שנים של לגליזציה של הקנאביס.

3. כבר כיום הנזקים של קנאביס עולים במובנים מסויימים על נזקי האלכוהול, למרות שעדיין האלכוהול הרבה יותר נפוץ, זמין ובשימוש בקרב הציבור הרחב:

(א). מספר המטופלים בתחלואה כפולה (התמכרות לצד מחלת נפש) תחת אחריות משרד הבריאות בגין שימוש בקנאביס עולה על מספר מטופלי האלכוהול החל משנת 2019.

(ב). מספר המכורים המטופלים במסגרות גמילה של משרד העבודה והרווחה עולה על מספר מטופלי האלכוהול החל משנת 2018. למעשה ברוב המסגרות הנ”ל, כמו גם במסגרות פרטיות שונות, בין 50-90 אחוזים מהמטופלים הם מכורי קנאביס.

(ג).  הנזקים הבריאותיים והסיכונים בקרב בני נוער וצעירים המשתמשים בקנאביס עולים על הנזקים והסיכונים אצלם בשימוש באלכוהול: התמכרות, מחלות נפש, פגיעה ביכולות ותפקוד קוגניטיביים ובתפקוד חברתי. בשורה התחתונה, אצל בני נוער וצעירים קנאביס מזיק יותר מאלכוהול!

(ד). השפעת האלכוהול על המשתמש היא קצרת טווח בד”כ לעומת השפעת הקנאביס – כך, למשל, בחלוף כשעתיים מצריכת אלכוהול כבר ניתן לנהוג לעומת 12 שעות(!) אצל משתמש הקנאביס.

(ה). יש הבדל במינון המשפיע – על מנת להגיע למצב של שכרות נדרשת כמות לא מועטה של אלכוהול כגון בירה, לעומת מס’ דקות בלבד של עישון חצי ג’וינט אחד. הסיבה לכך – ספיגה איטית למערכת הדם דרך המעיים (באלכוהול) לעומת ספיגה מהירה דרך הריאות (בקנאביס).

(ו).   לאלכוהול (בכמות הנדרשת לקבלת השפעה פסיכאקטיבית דומה לזו של קנאביס) תופעות לוואי מרסנות שימוש – האנגאובר, סחרחורות, כאבי ראש, בחילות – שאינן קיימות בשימוש בקאנביס. התוצאה – נטייה לריסון בשימוש מצד המשתמשים באלכוהול, דבר שאינו קיים אצל משתמשי הקנאביס.

4. ההתמודדות עם השימוש בקנאביס היא קשה יותר לעומת ההתמודדות עם השימוש באלכוהול, וזאת בשני מישורים:

א. העדר אפשרות מעשית ופרקטית לאבחן נהגים תחת השפעת קנאביס לעומת כלי “הינשופון” המאפשר זאת בקרב נהגים תחת השפעת אלכוהול.

ב. קושי בזיהוי ואבחון אנשים תחת השפעת הקנאביס לעומת זיהוי אנשים תחת השפעת האלכוהול, דבר המגביל בד”כ את צריכת האלכוהול לשעות הערב וסופי שבוע. משתמשי הקנאביס לעומת זאת אינם נרתעים מלעשות שימוש בסם לאורך כל שעות היממה ולאורך כל ימות השבוע כי ממילא כמעט שאף אחד אינו מצליח לזהות שהם תחת השפעת הסם. התוצאה – מוסכמה חברתית לשימוש מוגבל באלכוהול לעומת נכונות לשימוש נרחב הרבה יותר בקנאביס.

5. הקנאביס זול יותר לעומת חלק לא מבוטל מסוגי אלכוהול, מה שהופך אותו לאטרקטיבי יותר, במיוחד בקרב אוכלוסיות מוחלשות בחברה הישראלית.

6. האוכלוסייה המוסלמית בארץ המהווה 20% מתושבי המדינה – אינה יכולה להשתמש באלכוהול בכלל, ולכן הקנאביס עלול לתפוס את “המקום” של האלכוהול בקלות בקרב אוכלוסייה זו.  למעשה, כבר כיום השימוש בקנאביס בקרב בני נוער ערבים (בנים) בכיתות י-יב גדול ב- 50% משיעור השימוש בקרב מקביליהם במגזר היהודי. כמו כן במרכז “חוסן” בבאר שבע מחצית מהמטופלים בגמילה מקנאביס הם בני המגזר הבדואי.