יום שני, דצמבר 23, 2024
Uncategorized

השלכות לגליזצית סם הקנאביס בקנדה – סיכום ביניים בחלוף 5 שנים מאז שינוי החוק

על בסיס שורה של מחקרים ונתונים ממשלתיים שונים, ביקשו כותבי המסמך (חוקרים בתחומים של בריאות והתמכרות בקנדה) לסכם את השפעות הלגליזציה של סם הקנאביס בקנדה ממועד הלגליזציה באוקטובר 2018 ועד היום, וזאת בשים לב למטרות הלגליזציה הבאות: לשפר את ביטחון ובריאות הציבור בנוגע לשימוש בקנאביס, הפחתת הנגישות של צעירים לסם, הפחתת פשיעה הקשורה לשימוש בסם והקטנת השוק השחור.

להלן עיקרי הממצאים המפורטים במסמך:

ראשית, ציינו הכותבים, כי השימוש הכולל בסם הקנאביס גדל מ- 22% בשנת 2017 ל- 27% בשנת 2022, אם כי השימוש הכמעט יומיומי נשאר יחסית יציב (24%-25%). בניגוד לכך, לפי מחקר בקרב האוכלוסיה הבוגרת של מחוז אונטריו התגלו גידול משמעותי בשימוש בסם, גידול בשימוש היומיומי ובבעיות הקשורות לשימוש בסם בין השנים 2001 לבין 2019. השימוש בקנאביס בקרב צעירים נשאר גבוה (30%-50%, תלוי בסקר) ואילו הנגישות לסם מצד קטינים נשארה ברובה יציבה ברמות הגבוהות שאובחנו לפני הלגליזציה.

שנית, מחקרים שונים הראו, כי בכל הנוגע להיקפי הקבלות לטיפולים בחדרי מיון הקשורים לשימוש בקנאביס חל בעיקר גידול במחוזות שונים בקנדה במהלך 5 שנות הלגליזציה. מדובר לדוגמה בקבלות בגין פסיכוזות הקשורות  לשימוש בקנאביס, בגין הפרעות שונות הקשורות לשימוש בסם, בגין מקרי הרעלה הקשורים לשימוש בסם וסינדרום הקאת יתר. בדיווח אחר נמסר כי חל שילוש במספר המקרים של הרעלת ילדים (גילאי 0-9) ב- 4 מחוזות וזאת בשנה הראשונה שלאחר הלגליזציה, עם גידול נוסף לאחר מכן באותם מחוזות לאחר שהותר מסחר במוצרי קנאביס לאכילה.

מבחינת השוק השחור לאספקת הסם, לפי המחקרים נראה כי כ- 2/3 מהרכישות הקנאביס נעשות מהשוק החוקי, עם רמות משתנות שבין 50% לבין 80%, כתלות בסוג מוצר הקנאביס שנרכש.

היקף הנהיגה תחת השפעת הסם נשאר פחות או יותר יציב או מעט פחת, אם כי במחוז בריטיש קולומביה שיעור הנהגים, שהגיעו לבתי חולים לאחר תאונות דרכים ויצאו חיוביים בבדיקת THC (החומר הפסיכואקטיבי בסם הקנאביס), גדל לאחר הלגליזציה בשלוש קטגוריות לעומת המצב לפני הלגליזציה.

כותבי המסמך מציינים כי חלק מכיווני השינויים שהתגלו במחקרים השונים החלו עוד קודם ללגליזציה כך שייתכן שהמחקרים מציגים המשך של אותם כיוונים ללא קשר ללגליזציה. כמו כן, החוקרים במסמך מצביעים על השפעה אפשרית של מגפת הקורונה על הנתונים וכי קיימת בעיה של מחסור בנתונים, כגון אודות הפרעות שימוש בקנאביס והביקוש לטיפול בהן, וכן השפעה אפשרית של הלגליזציה כתחליף לאלכוהול או לחומרים פסיכואקטיבים אחרים. מעבר לכך, ייתכן שגישות שונות של מחוזות וטריטוריות בקנדה ברגולציה של השימוש בסם הן בעלות השפעה על הנתונים, כגון מחוז קוויבק שהרגולציה אצלו כלפי השימוש בקנאביס היא שמרנית ומגבילה יותר.

לסיכום, הראיות הזמינות לצד ההסתייגויות שצויינו לעיל, מציגות תמונה מורכבת של שינויים בנתוני בריאות הציבור בקנדה לאחר הלגליזציה. למרות שמגמות במספר אינדיקטורים בסיסיים של בריאות הציבור מעידות על השפעות שליליות של הלגליזציה, אינדיקטורים אחרים נשארו יציביםקיימות ראיות מוגבלות בלבד התומכות בקיומן של תועלות בקשר למטרה המקורית של המדינה לשפר את מצבם של משתמשי הקנאביס ואת בריאות הציבורבשלב הזה נראה כי הלגליזציה של סם הקנאביס בקנדה לא היתה אסון לבריאות הציבור כפי שנצפה ע”י חלק ממתנגדיה, אבל בה בעת אי אפשר לתארה כהצלחה מקיפה או חד משמעית מבחינת בריאות הציבור.

החוקרים מציינים כי נראה כי מוקדם מדי להסיק מסקנות לגבי השפעת הלגליזציה של הקנאביס בקנדה ומצביעים על הערכות בארה”ב בקשר ללגליזציה של הסם שם, לפיהן חלוף פרק זמן של 5 שנים מאז לגליזציה אינו מספיק בכדי להעריך את מלוא ההשפעות של שינוי מדיניות כה יסודי.

בסיום המסמך, מציינים כותביו כי ללגליזציה היתה השפעה חיובית במישור של צדק חברתי. פחת מספר המעצרים בשל עבירות קנאביס אצל מבוגרים ואצל צעירים. לפני הלגליזציה רבים מהמעצרים היו שרירותיים או מפלים גזעית, כשהדגש היה לגבי צריכת קנאביס. ההפחתה באכיפה הקשורה קנאביס תורגמה להפחתה משמעותית בענישה פלילית, תיקים פליליים ובכלל זה סטיגמה אישית ומגבלות אחרות (בעבודה, נסיעה, ואפשרויות חברתיות).

להלן קישורית למסמך

לסיום, מפאת חשיבות הנושא, תובא להלן התייחסות התנועה להגנת הציבור מנגע הסמים (ע”ר) למסמך הפרשנות לעיל:

א. עם על הכבוד, המסקנה העיקרית של כותבי המסמך זהירה ומדודה מדי בהתחשב בנתונים המובאים במסמך. אם רוב המחקרים עליהם נסמכו החוקרים במסמך הנ”ל, הצביעו, אליבא האמור במסמך, על הרעה או יציבות בתוצאות הלגליזציה מבחינת בריאות הציבור, הרי שבמאזן הכולל, התוצאה של הלגליזציה היא שלילית עבור בריאות הציבור. אולי אין קטסטרופה בריאותית, כדברי החוקרים, אולם שילוב כל האינדיקטורים כמכלול אינו תומך במהלך של לגליזציה מבחינת בריאות הציבור. זו המסקנה העיקרית העולה מתוך המסמך אולם כותבי המסמך נמנעו מהעלאתה מטעם שאינו ברור.

ב. מבחינת השוק השחור – אחת המטרות המוצהרות העיקריות של הלגליזציה היא חיסול השוק השחור. משמתברר שכ- 33% מהצריכה של הסם בקנדה ממשיכה להתבצע מהשוק השחור בחלוף 5 שנים, הרי שמדובר באחוז לא מבוטל ואף גבוה, דבר שאין לפרשו אלא ככישלון בהשגת המטרה האמורה.

ג. ההשפעה “החיובית”, מבחינת כותבי המסמך, במישור “הצדק החברתי”, כגון הפחתה במספר המאסרים הקשורים לשימוש בקנאביס או הפחתת “הסטיגמה”, אינה השג ראוי לציון כלל. מדובר בתוצאה טכנית הכרחית של לגליזציה של התנהגות מסויימת. אם אתה הופך התנהגות בלתי חוקית לחוקית, אז ברור שיהיו פחות מעצרים וה- “סטיגמה” תעלם. בהקבלה – אם מאן דהו רוצה להפחית את כמות דוחות עבירות המהירות “המציפים” כביכול את מערכת המשפט, ולכן מבטל את הענישה על עבירות מהירות בכבישים ומוציא ניידות מהכבישים, ברור שלא יהיו יותר דוחות תנועה על עבירות מהירות. לא מדובר בהצלחה אלא בתוצאה הכרחית, לטוב או לרע.

ד. הקביעה הברורה של החוקרים, כי 5 שנים אינן פרק זמן מספיק דיו להערכת תוצאות לגליזציה של קנאביס בקנדה, סותרת את קביעת “ועדת מררי” (שהוקמה ע”י ממשלת ישראל בשנת 2020 לבחינת מהלך של לגליזציה בישראל) כי פרק זמן של 5 שנים מספיק דיו על מנת לבחון מהלך של לגליזציה.

בשורה התחתונה, לאור האמור לעיל, נראה כי המסמך הנ”ל סותר את ההסתמכות של ועדת מררי (מנובמבר 2020) על הלגליזציה של הסם בקנדה כדוגמה חיובית, כביכול, למהלך לגליזציה “מוצלח” שיש לאמצו בישראל. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *